פרקליטות מחוז דרום, הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כתב אישום נגד אב בן 42 מדרום, אשר במשך תקופה של כשנה וחצי, פגע מינית בבתו הקטינה בת ה-12. הפרקליטות מבקשת להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מירב עמר כהן, הנאשם נהג להגיע לדירתה של גרושתו בדרום הארץ על מנת לשהות עם ילדיו במסגרת הסדרי ראיה שנקבעו, וכאשר גרושתו עזבה את הבית, בעל הנאשם את בתו מספר רב של פעמים וביצע בה מעשים מגונים.
"הנאשם", נכתב בכתב האישום, "ביצע את המעשים למרות בכיה של המתלוננת ובקשתה להפסיק. בחלק מהמקרים, ביצע הנאשם מעשים מגונים במתלוננות כאשר אחיה, ילדיו הנוספים של הנאשם, נכחו בדירה".
כתב האישום ייחס לנאשם ריבוי עבירות של אינוס במשפחה ומעשים מגונים בקטין בן משפחה וכאמור הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו.
נאשם בעבירות מין בבת 9 – זוכה בשל מחדלי חקירה
אתמול (יום א') פורסם באוביטר כי הרכב של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בראשות השופט אריאל ואגו, זיכה פה אחד נאשם מעבירות אלימות ועל פי דעת רוב מעבירות המין כלפי קטינה. השופטים ציינו כי לא ניתן יהיה להרשיעו מעבר לספק סביר זאת לאור התנהלות מחדלית של חקירה והתנהלות המדינה שלאחר ההתפתחויות בהליך.
המדובר בכתב אישום שהוגש נגד הנאשם בגין ביצוע עבירות מין ואלימות כנגד בתה הקטינה של בת זוגו ועבירת אלימות כנגד בת הזוג. על פי כתב האישום, במשך שנתיים הנאשם היה בן זוגה של המתלוננת שלה שני ילדים מנישואיה הקודמים, בת ובן. בין השאר על פי האישומים כאשר הבת של בת הזוג היתה בת 9 היא נותרה לבדה עם הנאשם בבית וזה הושיב אותה על בירכיו, בפעם אחרת הנאשם נכנס אל חדרה של הילדה אמר לה כי הוא אוהב אותה כאילו היתה בתו, וכן אוהב את אמה ואחיה וביקש ממנה שתנשק אותו בפיו.
בפעם אחרת, כשהיה בשירותים קרה לה ושם ביצע בה מעשה מגונה עד שהגיע לסיפוק. בין השאר הנאשם גם היכה את האם ושני ילדיה באמצעות חגורה ובידיו.
עדה מהימנה
השופטים שזיכו את הנאשם, ציינו כי המתלוננת, העדה המרכזית בתיק, היא עדה מהימנה גם על פי התרשמות חקירת הילדים וגם ולפי התרשמות בית המשפט, והיה מקום להאמין שמסרה לחוקרת הילדים ולבית המשפט עדות אמת על אשר ביצע בה הנאשם. אבל, “עם כל הכבוד לתחושותיו של בית המשפט וההתרשמות הישירה מעד תביעה, לא נכון שאני כשופט אסמוך על האינטואיציה שלי בדבר האמת שבתלונה”.
בהכרעת הדין צויין כי ההתנהלות המחדלית בין השאר על הימנעות המדינה מלהורות על חקירת האנשים האובייקטיביים והמקצועיים ששמעו את הקטינה וראו אותה חוזרת בה מגרסתה, תוך שהיא מונעת את האפשרות לשאול את אותם אנשים שאלות רבות וביניהן שאלות הנוגעות לאופן הצגת גרסתה ה”חדשה” של הקטינה במהלך תקופה ארוכה ולהתנהגותה באותה עת. נמצא כי הימנעות זו מביצוע השלמת חקירה, היתה מחדל חקירתי שיקשה על בית המשפט להגיע למסקנה, שהיא מעבר לספק סביר, שלפיה כאשר מסרה הקטינה במשך כ-9 חודשים כי לא נפגעה, היא אמרה דברי שקר.
בית המשפט קבע עוד כי החסרים בראיות אינם מאפשרים להגיע למסקנה המכריעה את דינו של הנאשם לשבט, למרות התחושה החזקה בדבר אשמתו, הנובעת מעדות המתלוננת. שכן, יש בעדויות ובראיות החסרות כדי להטיל ספק במשקל האובייקטיבי של הגרסה המזכה של המתלוננת, אל מול הגרסה המרשיעה.
_______________________________________________________________________
