ראיות פורנזיות הן חלק מדעי לכאורה במשפט הפלילי, אבל רק לכאורה. ההגדרה של ראיה פורנזית היא למעשה, בשונה מראיות אחרות, מבוססת מדע ומגובה במחקרים אשר מאמתים את האפשרות להשתמש בה על מנת להאשים חשוד בעבירה שלכאורה ביצע.
אולם, לא תמיד אנחנו כאנשים שלא בקיאים בתחום המשפט יודעים לומר מהי ראייה מדעית ומה לא. "הרבה פעמים יש ראיות שמתחזות למדעיות, שעה שלמעשה אין להן בסיס מדעי מספיק. ראיה שמוצגת כמדעית אבל בפועל מדובר בבדיה, מה שמכונה "מדע זבל", מסבירה לנו עורכת הדין רלי אבישר רווה ונותנת כדוגמא השוואת שיער מיקרוסקופית.
על אף שנהוג לחשוב כי שאריות משיער ראשו של החשוד שנותרו בזירת העבירה יכולות לקשר אותו באופן וודאי למקום העבירה ובעצם לביצוע העבירה, לא כך הדבר.
ראיות המתחזות למדעיות
מחקרים בעולם מהשנים האחרונות חושפים כי פגמים שנפלו בראיות פורנזיות ואף התבססות על ראיות המתחזות למדעיות הם אחד הגורמים המרכזיים להרשעות שווא.
"לכן", אומרת עו"ד אבישר רווה, "חשוב להדגיש כי לא כל ראיה שמוצגת כראייה מדעית על ידי התביעה היא אכן מדעית וניתן לאתגר טענה זו לרוב באמצעות חוות דעת מומחים. כמו כן, אפילו ראיות פורנזיות הנחשבות כיום לאמינות וחד משמעיות, דוגמת השוואת דגימות די-אן-איי, הובילו, במקרים מסוימים, להרשעות שווא וגם בראיות אלו יכולים להיות פגמים לא בבסיס המדעי אלא שהמסקנות אליהן הגיע המומחה על בסיס הבדיקה הן שגויות".
לדברי עו"ד אבישר רווה, ערעור על ראייה מדעית ככזו, יכול להיעשות על ידי הסנגור באמצעות הבאת חוות דעת נגדיות, התבססות על מחקרים ועוד שיש באלו כדי לבסס את הטענה כי לראיה אין בסיס מדעי מספיק. או שמדובר בראיה שרמת אמינותה שנויה במחלוקת וזאת על ידי פסילת האלמנט המדעי שבראיה. "לחילופין, בראיות בהן הבסיס המדעי מספק, כמו טביעות אצבע ודי-אן-איי, יכולים ליפול פגמים בדרך הסקת המסקנות, בזיהום הדגימה, פגם בשרשרת המוצג ועוד", מוסיפה עו"ד אבישר רווה.
למנוע הרשעות שווא
עו"ד אבישר רווה מרחיבה עוד כי ישנן ראיות שלכאורה נתפסות כמדויקות ואובייקטיביות, כמו איכון סלולארי. כלומר, ראיות שכביכול ממקמות את החשוד במקום ובזמן מסוים. "אך פעמים רבות", היא אומרת, "גם האיכון יכול להיות לא מדויק, שכן לדוגמא, בעת עומס על האנטנות יכול מאד להיות שהחשוד קיבל שירות מהאנטנה שנמצאת בסמוך לזירת העבירה אבל לא בהכרח היה בקרבתה".
"בין הגורמים המרכזיים לפגמים בראיות פורנזיות ניתן למנות את חוסר עצמאותן של המעבדות המעניקות שירותים בתחום זה למדינה, אשר כפופות למשטרה ולתביעה", אומרת עו"ד אבישר רווה. "כמו כן, חוסר נגישות ההגנה למומחים פורנזיים ראויים בתחום הרפואה המשפטית בשל מחסור ברופאים משפטיים גורם להעדר רופאים המוחלט כמעט של שוק פרטי של רופאים משפטיים היכולים לתת חוות דעת נגדית לזו המוגשת על ידי המכון לרפואה משפטית. הדבר פוגע בהגנתם של נאשמים, וכנגזרת מכך בזכותם להליך משפטי הוגן".
במסגרת דוח הוועדה לבחינת מצב הרפואה המשפטית שנערך, הומלץ על הקמת מכון נוסף באזור הצפון וככל שמכון אחד הגיש חוות דעת לצורך הליך משפטי, תוכל ההגנה לפנות למכון השני להתייעצות ולמתן חוות דעת נגדית.
יש מקום לשיפור
"עם זאת", אומרת עו"ד אבישר רווה, "ייקח עוד זמן רב עד שייבנה מכון כזה וימצאו רופאים משפטיים לאיישו לאור המחסור בהם. לכן, אין המדובר בפתרון הרלוונטי כעת והוצעה הצעה כי עד למציאת פתרון אחר יוקצה לטובת ההגנה אחד מרופאי המכון לרפואה משפטית לצורך מתן שירותי ייעוץ וחוות דעת להגנה, ואף ראש המכון לרפואה משפטית הסכים לכך, אך היועץ המשפטי לממשלה לא אישר זאת".
לדברי הסנגורית, חשוב לדעת כי באוגוסט 2019 תוקנה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בהתייחס לאפשרות נוכחות של מומחה מטעם הסניגוריה בכל נתיחה של גופה, בחשד לפלילים, ללא צורך בצו בית משפט כפי שהיה קודם לכן, אך גם כאן יש צורך שהמדינה לא תתנגד לנוכחות המומחה מטעם ההגנה.
"אולם", היא מוסיפה, "בהעדר מומחים פרטיים בעלי כישורים נדרשים, קיים קושי ממשי ביישום המלצה זו. אמנם ישנה מגמה חיובית אך ייקח עוד זמן עד שתיקים משפטיים בעלי מרכיבים פורנזיים, בייחוד בתחום הרפואה המשפטית אך לא רק, יאפשרו מצב שקול יותר וסימטרי כלפי חשודים ונאשמים".
