לרוב, למטופלים בשירותי הבריאות בארץ, אין האפשרות לדעת מתי בוצעה רשלנות רפואית כי הרי אין ברשותם את הכלים. כלומר גם אם בוצעה רשלנות כזו או אחרת שהובילה לסיכון ממשי, אנחנו לא נדע להצביע על הרופא ולומר איפה הוא טעה או בכלל שטעותו הובילה לפגיעה במצבנו.
עו"ד מנו מתאר את הסימנים הראשוניים שצריכים להדליק את נורות האזהרה בראשנו כאשר הם מתרחשים במהלך טיפול רפואי שקיבלנו. "הסימן הראשון והברור ביותר", הוא אומר, "הוא חוסר הפתרון של הבעיה. הרי שהגענו אל הרופא במטרה לפתור בעיה וייתכן מאד כי היא לא נפתרה או אפילו הוחמרה". יחד עם זאת, מסייג עו"ד מנו את הדברים ומוסיף כי "לא כל טעות של רופא היא אכן רשלנות רפואית".
עורך דין מנו מוסיף כי במידה והסיכון הברור למה עלול לקרות בעקבות ההליך הרפואי נמסר למטופל והוא עצמו חתם על כך שהוא מודע אליו, יהיה קשה יותר להוכיח רשלנות רפואית.
"אבל מהצד השני", אומר עו"ד מנו, "הרופא אינו יכול לטעון כי הוא אינו מכיר את הבעיה או לא הוכשר לטפל בה". עוד הוא מציין, כי על הרופא מוטלת החובה להתעדכן בכל העת בעדכונים הרפואיים העדכניים ביותר.
כיצד יחושבו הפיצויים?
סימן אזהרה נוסף שחשוב להתעכב עליו הוא חוסר בתיעוד. "דעו כי על פי החוק, הרופא או מי מחברי הצוות הרפואי, מחויבים לתעד כמעט כל צעד שנעשה במהלך ההליך הרפואי", כך מדגיש עו"ד מנו. הוא מסביר כי פעמים רבות מגלים את חוסר התיעוד רק לאחר קרות המקרה, ומנסים לבחון מה הוביל לכך.
"ישנם רופאים", מוסיף עו"ד מנו, "שאף לא מוסרים את התשובות באופן מהיר או ישיר למטופל ובכך נוצרת בעיה נוספת כי על הרופא לומר למטופל בדיוק את כל הידוע לו".
בכל נוגע לכספי הפיצויים, עו"ד מנו מסביר כי ישנה בעגה המשפטית טבלה המכונה "עוגת הפיצויים" כאשר כל נדבך בה מהווה מרכיב בחישוב של הפיצוי העתידי. ישנם סעיפים ראשיים כמו פגיעה בכושר ההשתכרות (בעבר ובעתיד), אחוזי נכות, כאב וסבל וכן, הוצאות רפואיות.
