שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, הילה גורביץ עובדיה, הורתה לאב לבקשת האם לחתום על המסמכים לחידוש הדרכונים האמריקאי והישראלי של בנם, זאת לאחר שהאב סירב לעשות כן. השופט קבעה כי אם האב לא יפעל בנושא, תהיה רשאית האם לחתום על הנדרש לחידוש הדרכונים ללא צורך בחתימת האב. "דרכון הוא מסמך רשמי של מדינת ישראל", כתבה השופטת בהחלטתה, "בדומה לתעודת זהות, וכל אדם, בגיר כקטין, זכאי להנפיקו ולהחזיק בו וכי הדרך להגן על זכויות הוריות היא במסגרת עתירה למתן צווים מתאימים, כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ. חירות התנועה, גם של קטינים, הינה זכות בסיסית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וגם האפוטרופוס עליהם לא יכול מנוע אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש".
בתובענה נטען כי האב מסרב לחתום על מסמכים הדרושים לשם חידוש דרכונו הישראלי ודרכונו האמריקאי של בנם אשר מחזיק בשני דרכונים. נכתב כי הצדדים נהגו לצאת עם הילדים המשותפים לחו"ל פעמיים עד שלוש פעמים בשנה, במיוחד כאשר משפחתה של התובעת מתגוררת בחו"ל.
קלף מיקוח
נטען כי האם פנתה לאב על-מנת שיחתום על הנדרש אך הוא סרב לשתף פעולה והצדיק את ההליכים המתנהלים בין הצדדים כמה שמונע ממנו לחתום על הנדרש. בהקשר זה, פורט גם כי בין הצדדים הליך משפטי המלווה הליך טיפולי אצל רופא וסירובו של האב, אשר מתעקש "להחזיק את זה כאיום על הילד" עלול לגרום להסלמה ביחסים עליהם עובדים הצדדים בטיפול במסגרת שיפורם.
עוד נטען כי חופש התנועה הוא זכות יסוד ואין לאפשר לאב להמשיך להעצים את הסכסוך, מה שגם יפגע בקשר שלו עם הקטינים – קשר עליו האם נאבקת כל פעם מחדש. בית המשפט התבקש להורות לנתבע לחתום על הנדרש ולחילופין לקבוע כי האם תחתום לבדה על הנדרש.
מדם ליבו
בכתב ההגנה נכתב כי האב "זועק מדם לבו" ונטען כי לא ייתכן "להמשיך את המשא הסיזיפי האינסופי בו הטיפול אצל הרופא משמש כמרכז קשר, ולאב אין אפשרות לנהל קשר נורמלי עם ילדיו".
עוד טען האב כי הוא חש שהוא נקלע "לחזון בלהות" ועליו לנהל מאבקים קשים וכואבים על כל חלקיק שנייה עם הקטינים המשותפים לצדדים, כאחרון האבות הפוגעים ומסוכנים לילדיהם.
עוד לדבריו, הילד אינו מגיע לביקורים אצל האב ולמרות התקדמות בקשר, לאחר מכן נוצרה התדרדרות נוספת. נטען כי לגבי הקטין הצעיר כי האם הסיתה אותו באירוע מסוים.
אשר לקשר בין הקטינים ובין משפחתה של האם נטען כי משפחתה של האם עתידה להגיע לישראל ועל כן אין צורך להטסת הקטינים לשם, לארה"ב, מה גם שארה"ב נגועה במגפת הקורונה. עוד נטען כי משפחת האם מסיתה הקטינים כנגד האב. האב ציין כי הוא סומך על בית המשפט אך הדרכונים הם כלי משמעותי שיאפשר נסיעתו עם הקטינים לאחר שתתפוגג מגפת הקורונה.
חירות התנועה
בסיכומו של דבר השופטת עובדיה, כתבה בהחלטתה כי במקרים דומים כבר נכתב כי סירוב להתיר הנפקה או סירוב לחדש דרכון של קטין אינם הדרך לעיכוב יציאת קטין מן הארץ או התניית תנאים וערובות להשבתו.
"דרכון הוא מסמך רשמי של מדינת ישראל", כתבה השופטת בהחלטתה, "בדומה לתעודת זהות, וכל אדם, בגיר כקטין, זכאי להנפיקו ולהחזיק בו וכי הדרך להגן על זכויות הוריות היא במסגרת עתירה למתן צווים מתאימים, כגון צו עיכוב יציאה מן הארץ. חירות התנועה, גם של קטינים, הינה זכות בסיסית המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וגם האפוטרופוס עליהם לא יכול מנוע אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש".
השופטת הוסיפה: "שקלתי טענות הצדדים ובפרט רצונו של האב להתנות את הנפקת חידוש הדרכונים כדי לרתום את הקטינים לשמירה על הקשר עמו ולהרחבת זמני השהות. באיזון בין האינטרסים של ההורים, טובת הקטינים וזכותם לצאת מן הארץ גובר אינטרס הקטינים לצאת מן הארץ".
