תחילתו של הסיפור אירע בסוף שנת 2003 כשתושב העיר (התובע) הגיע למוסך באיזור התעשייה הצפוני וביקש לשוחח עם בעל המוסך על נסיבות השנויות במחלוקת ביניהם.
עם הגיעו של התובע למוסך, הוא גילה כי בעל המוסך נמצא על הגג ועסק בתיקון נזילה בתעלת הניקוז. התובע עלה על הגג העשוי בעיקרו מלוחות אסבסט, ובו משובצים לוחות פרספקס שקופים. התובע החל להתקדם אל עבר בעל המוסך, ובתוך כך, איתרע מזלו, ואחד מלוחות הפרספקס נשבר תחתיו והוא נפל אל תוך המוסך, כתוצאה מנפילתו נפצע התובע באורח קשה, והוא נותר משותק בפלג גופו התחתון. בית המשפט קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 100%. .
בחלוף כשבע שנים, בשלהי תקופת ההתיישנות, הגישו התובע והביטוח הלאומי תביעה לבית המשפט המחוזי נגד בעל המוסך, חברת הביטוח ועיריית אשקלון.
בתביעה זו נטען כי העירייה התרשלה והפרה חובות חקוקות המוטלות עליה, וזאת נוכח מתן היתר הבנייה למוסך בשנת 1970 חרף שילובם של לוחות פרספקס בגג המוסך והימנעות העירייה מפיקוח ראוי על מפגעי בטיחות בגג המוסך, וכן העובדה שהעירייה העניקה רישיון עסק למוסך חרף הליקויים שהיו במקום. לציין שעם קבלת התביעה שלחה העירייה הודעות לצד שלישי, לשלוש חברות ביטוח בהן הייתה מבוטחת בעת קרות התאונה.
למרות תצהיר שהוגש על ידי מנהלת מחלקת בנייה ורישוי בעירייה בו היא מפרטת כי ההיתר לא התייחס מפורשות לחומר הגלם ממנו ייעשה הגג והיתר הבנייה מתייחס לגג העשוי בניה קלה וכי גג משופע אינו מיועד לשאת משקל אדם, קבע בית המשפט המחוזי כי העירייה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח קיומי של צידוק חוקי להענקת רישיון עסק למוסך. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי העירייה הפרה את חובתה לתת רישיון עסק לעסקים המנוהלים במבנה התואם את היתר הבניה שהוצא לגביהם, וכי לולא הפרה זו, התאונה לא הייתה מתרחשת. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי להטיל על העירייה אחריות לנזקיו של התובע.
בערעורה טענה העירייה, כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי העירייה הפרה את חובתה בכך שהעניקה למוסך רישיון עסק על אף החריגה כביכול מהיתר הבניה. העירייה טענה כי לא הייתה במקרה זה כל חריגה מן ההיתר, שכן זה לא כלל דרישה לפיה על גג המוסך להיות עשוי מאסבסט. עוד טענה העירייה כי יש לקבל את ערעורה נוכח קביעת בית המשפט המחוזי כי לא היה על העירייה לצפות את האפשרות שהתובע יעלה אל גג המוסך, וכן מחמת שיקולי מדיניות, היות שחיובה בגין מלוא נזקו של התובע, תוך דחיית התביעה נגד בעל המוסך, הינו מרחיק לכת.
לערעורה של העירייה הצטרפו גם שלושת חברות הביטוח הראל, מגדל ואיילון. כאמור השופטת וילנר בבית המשפט העליון קיבלה את ערעורה של עיריית אשקלון וקבעה שאין להטיל את האחריות על העירייה לנזקי התובע.
"העירייה לא הייתה צריכה לצפות בנסיבות העניין שהתובע יעלה על גג המוסך, במקרה דנן לא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין מתן רישיון עסק למוסך לבין התאונה ונזקי התובע, ואף מטעם זה לא היה מקום לקבל את תביעת התובע והביטוח הלאומי נגד העירייה. יש להישמר מפני הרחבה יתרה של האחריות המוטלת על רשויות המדינה בגין נזקים הנובעים מהפעלת סמכויות שלטוניות הנתונות בידיהן, כדוגמת רישוי ופיקוח".
בעיריית אשקלון מציינים כי משמעותו של קבלת הערעור היא חיסכון של כ-4 מיליון שקלים.
