שופטת בית משפט השלום בקרית גת, טל לחיאני שהם, זיכתה נאשם מעבירות של ניסיון תקיפה של בת זוג והיזק לרכוש.
השופטת ציינה בהחלטתה, כי היו מספר רב של מחדלי חקירה וכן סתירות בעדותה של המתלוננת עצמה. "המאשימה לא עמדה בנטל הבאת הראיות כנדרש במשפט הפלילי", כתבה השופטת וציינה כי "יוצא כי בתיק אלימות של חשוד כנגד גרושתו, שבוצעה לכאורה באמצע היום, במרחב הציבורי ולעיני ילדיהם הקטינים, הסתפקה משטרת ישראל בשתי שיחות טלפון בלבד לצורך איתור עדי ראייה פוטנציאליים. יתכן ופעולות חקירה מאומצות יותר היו מאפשרות קביעת ממצאים עובדתיים בתיק זה".
על פי כתב האישום הנאשם הגיע לחניית בניין מגוריה של גרושתו של הנאשם, הגיע הנאשם לאסוף את הילדים בהתאם להסדרי הראייה.
באותן הנסיבות, הניחה המתלוננת שואב אבק השייך לנאשם סמוך לרכבו, בכדי שייקח אותו. הנאשם סירב לעשות כן והניח את שואב האבק סמוך לרכבה של המתלוננת.
או אז, המתלוננת שבה והניחה את שואב האבק סמוך לרכבו של הנאשם.
כלי הנשק: שואב אבק
בהמשך, נטען בכתב האישום, אחז הנאשם בשואב האבק, והטיח אותו על רכבה של המתלוננת. כתוצאה מכך, נשבר שואב האבק וכן נגרם נזק לפח רכבה של המתלוננת. בהמשך למתואר, אחז הנאשם באחד מחלקיו של שואב האבק, והטיח אותו לכיוונה של המתלוננת אולם היא זזה ולא נפגעה.
משהבחין הנאשם כי המתלוננת הצליחה להימלט מפגיעת החלק, הרים חלק נוסף וניסה אף באמצעותו לפגוע במתלוננת, אולם היא שוב הצליחה לזוז ולא נפגעה.
בא כוחו של הנאשם, עו"ד מיכאל בוסקילה, שייצג אותו מטעם הסניגוריה הציבורית, כפר בהאשמות המיוחסות למרשו ואמנם אישר שהגיע לחניית מגוריה של המתלוננת, גרושתו, על מנת לאסוף את הילדים, ושהמתלוננת הניחה שואב אבק השייך לו ליד רכבו, אולם טען כי עשתה זאת באגרסיביות ובפראות בעוד הוא השיב השואב ליד האוטו שלה ולא מעבר לכך. הנאשם טען כי לא ידועות לו נסיבות שבירתו, והוא כפר בהטחת השואב על רכבה של המתלוננת וטען כי רק הניחו.
הנאשם אף כפר בהשלכת חלקי השואב לעבר המתלוננת. לטענתו, אין כל היגיון בטענה כי עמדו סמוך זה לזה, ועדיין לא פגע בה אם אכן היה משליך החלקים לעברה.
סתירות בעדות המתלוננת
בית המשפט קבע כי עדותו של הנאשם מעלה תהיות ורוויה בסתירות.
עם זאת, השופטת הורתה על זיכוי הנאשם, זאת נוכח סתירות בעדותה של המתלוננת עצמה, ובשים לב למחדלי החקירה שנפלו בתיק בהם אי גביית עדות מהילדים שהיו עדים לאירוע, אי עריכת עימות בין הנאשם לבין המתלוננת, אי תיעוד הזירה ואי תפיסת מוצגים הקושרים לאירוע והיעדר ניסיון אמיתי לגבות עדות מעדי ראייה למעט ביצוע שתי שיחות טלפון.
"לאור סתירות בתוך עדותה", כתבה השופטת, "סתירות בין עדותה ליתר הראיות ובעיקר נוכח מחדלי חקירה שבגינן לא מוצתה החקירה ולא הובאו בפניי מלוא הראיות, הגעתי לכלל מסקנה, כאמור, כי המאשימה לא עמדה בנטל הבאת הראיות כנדרש במשפט הפלילי".
השופטת לחיאני שהם הוסיפה: "יוצא כי בתיק אלימות של חשוד כנגד גרושתו, שבוצעה לכאורה באמצע היום, במרחב הציבורי ולעיני ילדיהם הקטינים, הסתפקה משטרת ישראל בשתי שיחות טלפון בלבד לצורך איתור עדי ראייה פוטנציאליים.
יתכן ופעולות חקירה מאומצות יותר הנוגעות לאותן שתי עדות או ניסיונות להגיע לעדים נוספים, שאף נצפים בסרטון, היה מוביל לקיומה של עדות ראייה אובייקטיבית וברורה דבר שהיה מאפשר קביעת ממצאים עובדתיים בתיק זה".
"משכך", נכתב עוד, "כאמור, אין בידי לקבוע ממצאי עובדה ברורים ברמה הנדרשת במשפט פלילי ונותר ספק מה באמת אירע באותו אירוע… על אף התרשמותי הלא חיובית, לשון המעטה מהנאשם ומגרסתו, אין באמור כדי לשנות מתמונת המצב הראייתית והספק שנותר בשים לב לקשיים בראיות התביעה ומחדלי החקירה".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת טל לחיאני שהם
