לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הגישה רשות האוכלוסין וההגירה, בקשה תקדימית לביטול אזרחות של אזרח ישראלי, שהוכח כי אזרחותו התקבלה על סמך תעודת לידה מזויפת של אמו.
המדובר באזרח ישראלי, בוריס רדקו, אשר עלה לישראל בשנת 1995 מאוקראינה יחד עם בתו הקטינה. מר רדקו עלה לישראל לאור היותו יהודי לכאורה לפי חוק השבות, זאת בהסתמך על תעודת לידה של אמו, ובהתאם לכך קיבל אזרחות ישראלית. באותו מעמד, בתו קיבלה מעמד מתוקף היותה לכאורה בת של יהודי. כ-20 שנים לאחר מכן, פנה מר רדקו למשרד הפנים בבקשה לפתוח בהליך איחוד משפחות עם אשתו.
תעודת לידה מזויפת
במסגרת הטיפול בבקשה התברר, כי תעודת לידה של אמו של מר רדקו, לפיה היא יהודייה, מזויפת וכי אזרחותו של מר רדקו התקבלה על יסוד מסמכים כוזבים. הבדיקה שנערכה מול הרשויות המוסמכות באוקראינה העלתה, כי המסמך אשר צורף על ידי מר רדקו במסגרת בקשת העלייה ואשר על בסיסו ניתנה לו האזרחות הישראלית –תעודת הלידה של אמו, אינו תואם את הרישומים הרשמיים שקיימים בארכיון באוקראינה.
בהתאם לתיקון לחוק האזרחות, לאחר חלוף שלוש שנים מיום רכישת האזרחות, הסמכות לביטול אזרחות על יסוד פרטים כוזבים הוענקה לבית המשפט המחוזי. זוהי בקשה ראשונה המוגשת לבית המשפט מכח התיקון לחוק.
מדוע התנגד היועמ”ש לשנות את גילה של אישה בתעודת הזהות?
לאחרונה קיבל שופט בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע, בן שלו, את בקשתה לתיקון גילה בתעודת הזהות לגיל מבוגר יותר מהגיל המופיע במרשם. השופט גם הורה לחייב את היועמ”ש שהתנגד לבקשה בהוצאות משפט בסך 5,000 שקלים. “במילים אחרות, כל אדם נולד בתאריך ספציפי; כל אדם מבקש לחגוג את יום הולדתו בתאריך ספציפי וחזקה שגם בני משפחה קרובים חפצים לעשות כן עבורו”, כתב השופט בהחלטתו.
המבקשת עתרה לתקן את גילה בפער של כחודש לכל היותר, כך שחלף הרשום עתה, 00.12.53 (רישום חסר ללא יום מדויק), יוצהר שתאריך לידתה הוא 4.11.1953. בבסיס הבקשה טענת המבקשת, שעלתה ארצה בהיותה תינוקת עם בני משפחתה ללא תיעוד קונקרטי באשר לפרטי לידתה, שבשלב מסוים במהלך שנותיה הראשונות כבגירה, בדקה באמצעות לוח בעזרת בני משפחתה המאמצת בקיבוץ וגילתה, כי למעשה מועד הלידה שלה הוא המועד המבוקש עתה, באופן שתואם את שסופר לה במהלך השנים, קרי שלידתה היתה בזיקה לחג החנוכה.
אין עניין כלכלי מאחורי הבקשה
בין היתר, התנגד בא כוח היועמ”ש לבקשה בהסתמך על נתוני המרשם ובהסתמך על כך שבעבר, בהליך משנת 1973 תוקן גילה משנת 1952 ונרשם כפי הרישום הנהוג עתה. בא כוח היועמ”ש עמד על שמיעת הראיות שעה שקרן הפנסיה והמל”ל לא גילו עניין בהליך, מאחר ומדובר במבקשת לאחר גיל הפרישה ולא היתה מחלוקת שאין עניין כלכלי העומד מאחורי הבקשה.
השופט שלו שקיבל את הבקשה, ציין כי לא מצא בעמדת בא כוח היועמ”ש הבהרה מהותית מדוע יש לסרב לבקשה לתיקון גיל, קרי לדיוקו של תאריך הלידה, כך שישקף תאריך לידה ספציפי מקום בו המבוקש איננו למעשה משנה מהותית את גילו של המבקש ומקום בו על פני הדברים אין מחלוקת כי אין נפקות כלכלית של ממש לתיקון המבוקש.
