שופט בית משפט השלום בת"א, עדי הדר, דחה תביעה לצו לפיו לרוכשי יחידות הנופש בקלאב הוטל, זכות לפצל השכרה של יחידת הנופש לאחרים מעבר לפעם אחת בשנה. השופט הדר קבע שעקב פסק דין בו הותר לרוכשי הדירות לבטל ההסכם, אין הצדקה כיום להתערב בשיקול הדעת של המשכירה, "בשים לב שהתובע מעוניין לנהל מלון בתוך מלון".
התובע הגיש תביעה בו ביקש ליתן נגד קלאב הוטלס אינטרנשיונל צו לאכיפת הסכם, צו עשה קבוע וסעד הצהרתי בקשר ליחידת נופש שרכש מהנתבעות, לפיו אין מניעה לפצל את זכות השימוש השנתית, דהיינו, הוא רשאי על פי צרכיו ורצונו להשתמש ביחידת הנופש במשך שבועיים רצופים בשנה, או שבוע, בעצמו ולהשכירה לצד שלישי בשבוע השני, או אף להשכירה במשך שבוע בכל פעם לשני צדדים שלישיים נפרדים. עוד נטען על ידי התובע שניתן גם להקיש כי הנתבעות הכירו מראש ברצון ובצורך של רוכשי יחידות הנופש למסחר את זכות השימוש השנתית ביחידותיהם ולהשכירן לאחרים, כמעין יחידת רווח המפיקה לרוכשים תשואה שנתית כלשהי על השקעתם.
זכות הפיצול
מנגד הנתבעות הגישו כתב הגנה בו טענו שפיצול זכות הנופש על ידי העברת חלק מזכות הנופש למוטב, או על ידי העברת זכות הנופש למספר מוטבים אינה מהווה חלק מההתחייבויות על פי ההסכם וטעונה אישור מוקדם בכתב. לגבי ההסכם, הנתבעות טענו כי כל עסקה שאיננה העברה חד שנתית של זכות הנופש טעונה אישור מוקדם בכתב של החברה בהתאם לתנאים שיהיו מקובלים אצלה מדי פעם בפעם.
מכאן, נטען, שפיצול זכות הנופש על ידי העברת חלק מזכות הנופש למוטב, או על ידי העברת זכות הנופש למספר מוטבים אינה מהווה חלק מההתחייבויות על פי ההסכם וטעון אישור מוקדם בכתב של החברה. עוד טענו, שעל פי ההסכם קיימת זכות להעברת זכות הנופש במלואה לצד שלישי. באשר לשאר העסקאות שאינן חלק מההסכם, ובכלל זה באופן מודגש בקשה לפיצול זכות הנופש, עסקאות אלה אינן מאושרות, אלא אם התקבל אישור מוקדם ובכתב של החברה ועל פי התנאים שיהיו מקובלים אצלה מדי פעם בפעם.
בניגוד לחוזה
הן גם ציינו כי במהלך עשרים השנים האחרונות ביקש התובע רק שבע פעמים לפצל את זכות הנופש, כל פעם לשני חלקים שווים. אישור בקשת הפיצול, ככל שניתן, תמיד היה כרוך במתן אישור בכתב באמצעות שני שוברי העברה ידניים לניצול מפוצל של זכות הנופש במקום שובר ההעברה המקורי.
השופט הדר שדחה את התביעה ציין כי הטענה של התובע כי לא חתם על נספח ב להסכם אינה מסייעת לו שכן הנספח מודפס על הצד השני של הדף עליו הודפס ההסכם וממילא התובע אישר בזמן אמת שעמדת הנתבעת "מעוגנת" בהסכם שכביכול לא קרא וסותרת את סעיף 8 להסכם וטענה זו פגעה במהימנות גרסת התובע.
עוד קבע השופט כי על פי תוכן החוזה על כל סעיפיו, הפסיקה ומכתב התובע מחודש יוני 2019 ומכתב בא כוחו, עולה בברור שהתובע ידע בעת חתימת החוזה וגם על פני חלוף השנים, שתוכן החוזה אינו תואם את גרסתו לעניין פרשנות ההסכם כפי שטען בכתב התביעה ובית המשפט לא האמין לתובע כי סוכם אחרת על פי מטרת ותכלית ההסכם.
"הלקוח הוא לא שותף"
"התובע", כתב השופט הדר, "לא רכש זכות לשותפות בבעלות במלון, או זכות להתחרות במלון בניהול מלון בתוך מלון, אלא זכות לשימוש ביחידת נופש בלבד. לא היה מקום לציפייתו לנהל מלון בתוך מלון, ולבטח לא כיום לאחר שינוי המצב המשפטי לטובתו לעניין השתחררות מההסכם. לכן, ביהמ"ש דוחה הטענה כי השאלה מתי מנקים את היחידה, מסייעת לו לעניין ההכרעה בתביעה זו".
עוד הוסיף השופט: "בית המשפט דוחה טענת התובע כי סרוב הנתבעות להכיר בזכותו לפצל ההשכרה לשוכרים שונים נגועה בקיום חוזה בחוסר תום לב. ומחירים גבוהים שגובה הנתבעת מהקהל הרחב מיטיבות עם רוכשי היחידות שכן מצמצמות את גובה תשלומי האחזקה השנתיים. ובאשר לטענת התובע כי זכאי לפצל בינו ובין שוכר אחר ביהמ"ש לא מוצא הבדל מהותי בין פיצול בין שני שוכרים ובין פיצול בין שימוש ע"י התובע ובין שוכר נוסף. פיצול הוא פיצול, והזכות לפצל לא הוקנתה לתובע כזכות מוחלטת בהסכם. לכן, גם בעניין זה יש להשאיר לנתבעות את שיקול הדעת אם להרשות פיצול, אם לאו".
_______________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט עדי הדר
_______________________________________________________________
