שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, הורה לבני זוג, לשלם לבנק לאומי יתרת חוב בחשבון חברה, עליו היו ערבים. השופט הדר לא קיבל את טענת בני הזוג כי העברת החשבון לסניף אחר איפסה את הערבות ושלפני כשנה בדקו באתר האינטרנט של הבנק ולא היו קיימות ערבויות למספר החשבון שלהם.
על פי התביעה שהגיש בנק לאומי, בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים, הם היו ערבים ליתרת חוב בחשבון המתנהל אצלהם של מסעדה בבני ברק שבבעלותם, שנקלעה להליכי חדלות פירעון, על סך של 92 אלף שקלים. הבנק טען בכתב התביעה כי החברה חתמה על חוברת תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי ועל בקשה לפתיחת חשבון אצלה.
אותו חשבון, נטען, הועבר בדרך של "סיגמנטציה" דהיינו העברה מיכונית טכנית מסניף אחד לסניף אחר " AS IS ", דהיינו, החשבון הועבר כפי שהוא והמשיך להתנהל בסניף אחר שמטעמים טכניים מספרו של החשבון השתנה. ביהמ"ש המחוזי בתל אביב נתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה, לכן, התביעה הוגשה נגד הנתבעים בלבד אשר הינם ערבים לחובותיה והתחייבויותיה של החברה בחשבון והנתבעים חתמו על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום לפיו הם ערבים לסילוק חובותיה והתחייבויותיה של החברה כלפי התובעת.
גרסה כבושה
הנתבעים טענו בבקשה למתן רשות להתגונן כי הערבות אותה עשו פקעה. לטענתם, על פי הוראת סעיף 3 לכתב הערבות עליו חתמו, הרי שהערבות תמשיך לעמוד בתוקף "וזאת עד שהבנק יאשר לערבים בכתב שאחריותם על פי ערבות זאת הסתיימה".
לטענתם לפני כשנה התובעת פרסמה בחשבון החברה המתנהל באתר המרשתת המנוהל על ידה, הודעה ולפיה "לא קיימות ערבויות למספר לקוח זה". . לטענת הנתבעים, הפרסומים נצפו בעבר, אלא שנכון למועד עשיית תצהיר הנתבע שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן, לא ניתן לאתר באתר התובעת את הלשונית הנכונה על מנת שניתן יהיה להדפיס את היסטוריית הפרסומים. הנתבעים טענו שיש לברר אם התובעת היא שביטלה את אותה לשונית. לטענת הנתבעים הפרסומים עולים כדי הודעה בכתב בדבר ביטול כתב הערבות.
השופט הדר קבע בסופו של דבר כי הנתבעים לא הוכיחו כי הערבות פקעה. לדבריו, גרסת הנתבעים לפיה הערבות הייתה לחשבון אחר השינוי בעצם היה רק במספר החשבון ושם הסניף והם לא העמידו ראיות שלאחר שינוי מספר החשבון היה איפוס לערבות.
"הנתבע", נכתב בפסק הדין, "העלה טענה שמנהל הסניף הקודם בו התנהל החשבון פטר אותו מערבותו. אולם, גרסה זו הינה גרסה כבושה ולא הוצג אישור בכתב שנתן אותו מנהל בזמן אמת לגבי השחרור מהערבות ואותו מנהל לא זומן ע"י הנתבעים כדי לאשר טענה זו", כתב השופט הדר והוסיף כי לא האמין לאף אחת מטענות הנתבע. עדות הנתבע לעניין מועד פקיעת הערבות כביכול, מלמד שלא רק שהתחמק ממתן תשובות ענייניות, מתשובותיו עלה שהוא נקלע לסתירות בין גרסאותיו המשתנות לעניין מועד פקיעת הערבות".
________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט עדי הדר
_________________________________________________________________
