דיין בית הדין הרבני האזורי בנתניה, קיבל את בקשת עורכת הדין סמדר אלטרס והורה לרשויות הרווחה להפסיק לאלתר את טיפולה של העובדת הסוציאלית המטפלת בתסקיר שאמור היה לעבור לבית הדין. "על מנת למנוע לזות שפתיים ומעוד טעמים שאין כאן המקום לפורטם, מורה בית הדין להחזיר את הטיפול בתיק לרשויות הרווחה ולהפסיק לאלתר את טיפולה של העובדת הסוציאלית בעריכת התסקיר", כתב הדיין בהחלטתו.
על פי הבקשה, בית הדין הוציא צו המופנה למחלקת הרווחה באזור השרון, כדי שזו תערוך תסקיר בעניינה של המשפחה ושייכללו בו המלצות בענין הסדרי השהות בין האב לבנות המשותפות, לרבות לינה. עו"ד אלטרס, המייצגת את האב, פנתה לבית הדין בבקשה כי מחלקת הרווחה באותה מועצה עדרת סמכות לערוך התסקיר בעניינה של המשפחה ולא רק בשל היעדר הסמכות לפסול את אותה עובדת סוציאלית אלא כי אם בשל עמדתה המוטה מבחינה מגדרית. זאת, באופן שאינו מאפשר לה להניח בפני בית-הדין הנכבד התמונה המלאה והנכונה, מקצועית ואובייקטיבית.
"אג'נדה סדורה מראש"
באשר למשפחה זו, ובפרט באשר למסוגלותם של ההורים שניהם לטפל בילדות, כפי שנדרש ממנה במסגרת תפקידה, ובאופן שגורם לעוול קשה מנשוא לילדים ולאב, המופרדים זה מזה בשם אותה הטייה, שאין לה שום קשר אישי עם האב בענייננו.
"הדברים אמורים בכך שכבר מבראשית – בטרם נערך אבחון מקיף לצדדים, ובטרם הוגש ולו תסקיר ראשוני בעניינם – כבר הביעה העו״ס הנכבדה עמדתה זו, העולה כדי אג׳נדה סדורה מראש העדפתה המגדרית לטיפול בקטינים דווקא בידי האם לבדה, ולא במשותף עם האב. וזאת, כשאין נפקא מינה מי זה האב, מהו יכולותיו ההוריות", כתבה בבקשה עו"ד אלטרס.
"למנוע לזות שפתיים"
עוד הוסיפה עו"ד אלטרס: "דברים אלו עולים בבהירות גם מעמדת העו״ס (ספק דרישה) שהגישה לבית הדין הנכבד, מבלי שנתבקשה כלל, ובמסגרתה דורשת היא מבית־ הדין שלא לאפשר את הלנת הקטינות המשותפות בבית האב, ותוך קיום הסדרי שהות מצומצמים בלבד בינו לבין הבנות. כך סתם, ללא כל נימוק ראוי בקשר לאב, המצביע על הצדק כלשהו לעשות כן, ולקרוע הבנות הקטינות מזרועותיו, על כל ההשלכות הנלמדות מכך".
כאמור, בסיכומו של דבר, הדיין קיבל את בקשת עו"ד אלטרס וכתב בהחלטתו: "על מנת למנוע לזות שפתיים ומעוד טעמים שאין כאן המקום לפורטם, מורה בית הדין להחזיר את הטיפול בתיק לרשויות הרווחה ולהפסיק לאלתר את טיפולה של העובדת הסוציאלית בעריכת התסקיר".
