שופט בית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה, עמית שלמה איזקסון, ביטל כתב האישום בעבירות תכנון ובנייה, נגד תושבת הרצליה, מאחר והעירייה טעתה בספרה אחת בכתובתה של הנאשמת ולא גבתה ממנה גרסה טרם הגשת האישום. השופט לא קיבל את גרסת העירייה לפיה כולם ברחוב מכירים אחד את השני אז בטוח העבירו לה את המכתב.
על פי כתב האישום, שייחס לנאשמת עבירה של אי קיום צו בית משפט, על פי חוק התכנון והבניה, היא הורשעה בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר ובית המשפט ציווה בפסק דינו על הריסת הבניה נשוא כתב האישום. לאחר מכן ערך מפקח בניה מטעם אגף ההנדסה בעיריית הרצליה ביקורת במקרקעין ומצא כי המבנים לא נהרסו ובכך לא קיימה הנאשמת את הצו.
הסנגור הגיש בקשה להורות על ביטול כתב האישום בשל טענת הגנה מן הצדק שהתבססה על העובדה שהנאשמת לא הוזמנה לחקירה. התביעה טענה כי נשלח לביתה של הנאשמת מכתב המזמן אותה לחקירה ובתגובה לכך ציין הסנגור כי מדובר היה בכתובת לא נכונה – במקום לבית מספר 104 המכתב נשלח לבית מספר 105.
התביעה טענה כי אין בטעות בציון כתובת המגורים, כדי למנוע את מסירת מכתב ההתראה בגין אי קיום צו שיפוטי והזמנה למסירת גרסה מאחר ובאותה שכונה, הדואר נמסר על פי היכרות אישית ולאו דווקא על פי מספר הבית.
הדוור יודע
כך למשל, נטען, לא מן הנמנע כי דברי דואר מגיעים אל הנאשמת גם לכתובת אחרת שבה היא שוהה. לטענת התביעה, הנאשמת הודתה בעדותה כי אינה זוכרת שמא קיבלה את המכתב לידה או לא. "בהבנתי זה 105 וזה הגיע. במקרה שם זה כמו כפר ואם הייתי כותב רק את השם שלה זה גם היה מגיע. הם גרים הרבה זמן וכולם מכירים אותם. אם אני רושם רק שם משפחה הדוור יודע לתת", אמר נציג העירייה.
השופט איזקסון לא קיבל את טענת העירייה, הורה על ביטול כתב האישום וציין בהחלטתו כי החובה לקיים חקירה ראויה, הכוללת גביית גרסתו של החשוד, קיימת כמובן גם בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה.
"כידוע", כתב השופט בהחלטתו, "בעבירות תכנון ובניה לא קיימת זכות לשימוע ומשכך, משקלה של הזכות למסירת גרסה בחקירה מתעצמת וזאת לנוכח הפגיעה הקשה שגוררת עמה הגשת כתב אישום נגד אדם אשר ייוודע לו שמיוחסת לו עבירה פלילית, רק עם הגשת כתב האישום כנגדו".
השופט איזקסון הוסיף: "אל לנו כחברה לקבל פגם שכזה מצד המאשימה, שכן לא יעלה על הדעת כי המאשימה תשלח מכתב זימון לחקירה ולמסירת גרסה באופן בו נשלח, לכתובת לא נכונה וזאת מתוך אמונה בלבד כי המכתב ימצא דרכו באורח פלא לכתובת הנכונה. מדובר בפגם היורד לשורשו של ההליך ויש בו משום פגיעה בלתי מבוטלת בהגינות ההליך. פגם זה לדידי, לא ניתן לריפוי בשלב זה של ההליך, שהרי חקירת נאשם לאחר הגשת כתב אישום, אינה מעשה של יום יום, היא מחייבת אישור פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעה לפי העניין ושמורה היא למקרים חריגים בלבד, ובוודאי שלא למקרים בהם מדובר בניסיון לתקן מחדל מצד המאשימה".
___________________________________________________________
