המשרד להגנת הסביבה ביצע פעולות ממוקדות לפיקוח ולבקרה על תאגידי מיחזור לפסולת אלקטרונית בישראל וגילה הפרות משמעותיות של ההוראות, והטיל עיצום כספי של 1.8 מיליון שקל על תאגיד אקומיוניטי ושל 100 אלף שקל על תאגיד מאי. העיצום על תאגיד אקומיוניטי הוטל בגין 13 הפרות, בהן הפרה אחת חוזרת, שבגינה כבר קיבל התאגיד עיצום כספי בשנת 2019.
בעקבות היקף ההפרות, ישקול המנהל המוסמך במשרד להגנת הסביבה את המשך צעדיו נגד גוף היישום אקומיוניטי, בכפוף לסמכויותיו בחוק. מחצית הבעלות על תאגיד אקמיוניטי היא בידי ERP (European Recycling Platform), והמחצית השנייה מוחזקת בידי אקולוגיה לקהילה מוגנת.
בלי הסברה
בין נושאי ההפרות של אקיומיוניטי – מערכת מידע שלא לפי דרישות המשרד להגנת הסביבה וחוסר בשליטה על פסולת חשמלית ואלקטרונית שמועברת למפעלי מיחזור, חוסר בפעילות הסברה מקומית וארצית שלא לפי החוק, והסברה ברמה הארצית שנעשתה שלא לפי החוק, חוסר בפריסת מוקדי איסוף ומרכזי איסוף לפסולת ברשויות המקומיות, שינויים בחוזי ההתקשרות בין התאגיד לבין רשויות מקומיות, בתי עסק ומשווקים ללא קבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה, פרסום שינויים בחוזים באתר האינטרנט של התאגיד באופן מטעה, פעילות תאגידית בניגוד לחוק ולתנאי ההכרה, יצירת תחרות שלילית בשוק הפסולת, פרסום מחירון דמי טיפול ליצרנים וליבואנים לשנת 2021 שלא לפי תנאי ההכרה.
המשרד להגנת הסביבה הוציא את העיצומים כספיים מכוח חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, לשני גופי היישום (תאגידי המיחזור) המוכרים, אקומיוניטי ומאי, שקיבלו תנאי הכרה בחודש ינואר 2019. זאת, בעקבות פעולות פיקוח ואכיפה שבהן נמצא כי תאגיד אקומיוניטי מפר את החוק ואת תנאי ההכרה (תנאי הפעולה שאושרו על-ידי הממונה) באופן שעלול לגרום לזיהום הסביבה, ואינו פועל באופן מספק להנגשת התשתית לאיסוף הפסולת ברשויות המקומיות ולהסברה לפי חוק. על תאגיד מאי הוטל עיצום כספי בגובה של 100 אלף שקל, בגין פרסום מחירון לשנת 2021, שהיה לא לפי תנאי ההכרה.
שלא כחוק
החוקים שנחשבים כחוקי אחריות יצרן בישראל: החוק להסדרת הטיפול באריזות, החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, החוק לסילוק ומיחזור צמיגים, חוק הפיקדון על מכלי משקה והחוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות. מטרת חוקים אלה היא הגדלת איסוף ומיחזור הפסולת. על כל חברה בישראל לבדוק את חובותיה מכוח כל אחד מהחוקים, להשתתף במימון עלות האיסוף והמיחזור של הפסולת הנוצרת ממוצריה ולעמוד ביעדי המיחזור הקבועים בחוק.
החוקים מאפשרים לציבור הרחב להפריד פסולת בתשתית ייעודית וכן ליהנות ממימון האיסוף והמיחזור הנאות של פסולת זו לפי עיקרון "המזהם משלם". חוק פסולת אלקטרונית, שנכנס לתוקף בשנת 2014, מטיל חובות על יצרני ויבואני המוצרים הנמכרים לשוק הישראלי למימון האיסוף והמיחזור של הפסולת הנוצרת ממוצרים אלו, ובנוסף, מחייבים אותם לעמוד ביעדי מיחזור הקבועים בחוק באמצעות תאגידים המקבלים תנאים לפעילותם מהמשרד להגנת הסביבה. תאגידים אלו מחויבים לפעול לקיום המטרות המפורטות בחוק פסולת אלקטרונית. האחריות על הטיפול בסוף חיי המוצר מוטלת על מי שייצר אותו או ייבא אותו לארץ.
ימשיכו לבחון
דמי הטיפול שמשלמים היצרנים והיבואנים לתאגידי המיחזור חוזרים אל הציבור בכמה דרכים, בהן מימון איסוף ומיחזור פסולת האריזות ופסולת חשמלית, אלקטרונית וסוללות ופסולת צמיגים מכל הרשויות המקומיות ופינוי ללא תשלום, שהנהיג המשרד להגנת הסביבה, של פסולת מוצרים חשמליים "לבנים" כמו מקררים, מכונות כביסה ותנורים מבתי לקוחות. פעילות זו מתקדמת גם בהשוואה למדינות באירופה.
באחרונה, המשרד להגנת הסביבה החיל את חוק פסולת אלקטרונית גם על אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, ובכך תטופל הפסולת – ובעיקר הסוללות המזיקות – בהתאם למנגנון הקבוע בחוק, לפי הסדר שיקבעו הרשויות המקומיות.
______________________________________________________________
