לבית המשפט הוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, נגד תושב רעננה בגין שוד מזויין והתפרצות לדירה, זאת לאחר שבמהלך החודשים האחרונים הנאשם שדד תושבי בית בישוב בשרון ופרץ לדירה ברעננה.
לפני מספר שבועות התקבל דיווח במשטרה, על שודד שהגיע לבית ברחוב משה שרת בישוב רמות השבים, כשהוא חובש כובע קסקט, מסכה על פניו ועוטה כפפות ובאיומי אקדח שדד כסף מזומן. כעבור מספר ימים נעצר הנאשם על ידי שוטרי תחנת כפר סבא ואז התברר כי בחודש אפריל השנה, הוא תועד שהוא פורץ לבית ברחוב היובל ברעננה.
הנאשם נכלא ומעצרו הוארך מעת לעת ובתחילת השבוע, כאמור הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של שוד מזויין והתפרצות למקום מגורים ולכתב האישום צורפה בקשה למעצר עד תום ההליכים נגדו.
השודד שלא נח: האסיר ברישיון הורשע בשוד
אתמול (יום ב') פורסם כי שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, גזר 58 חודשי מאסר על נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, זאת לאחר ששדד חנות נוחות בתל אביב. השופט שגיא הורה לו גם לפצות את הנשדד בסכום של 2,500 שקלים.
לפני כשנה, כך לפי האישום, הגיע הנאשם לפנות בוקר את קיוסק בתל אביב, כשהוא מצויד בסכין, פנה אל המוכר, שאל אותו אם יש אלכוהול ונענה כי מכירת אלכוהול מותרת רק לאחר השעה שש בבוקר. או אז, ניגש הנאשם במהירות אל הדלפק, שלף את הסכין שהחזיק מאחורי גבו, אחז בידו הימנית של המתלונן, הצמיד את הסכין אל צווארו של המתלונן בכוונה להפחידו ודרש ממנו את הכסף שבקופה באומרו, בין היתר: “יא בן זונה זה שוד, תפתח את הקופה לפני שאני שוחט אותך”.
"תנו לי צ'אנס"
הנאשם עצמו ביקש בבכי שבית המשפט יתן לו צ’אנס נוסף: “אני מבין שנכשלתי עוד פעם. באמת שניסיתי ועשיתי הליך מאוד ארוך בבית הסוהר, אבל לא הלך. אני מדבר ומתרגש. אני אומר לבית המשפט זה המאסר האחרון. אני עכשיו מתחיל את העצמאות שלי (בוכה…). אני רוצה להתחיל מחדש, וזה לא מובן מאליו. אני רוצה לנסות להצליח ואני אצליח”.
השופט שגיא ציין בגזר הדין כי מתחם העונש ההולם צריך ליתן ביטוי לפגיעה באותם ערכים מוגנים של שמירה על ביטחון הציבור ורכושו. מאחר ועובדי חנויות הנוחות מהווים פעמים רבות “טרף קל”, ויש ליתן משקל מיוחד לפגיעה בערכים המוגנים שעה שזו מתרחשת כנגד אותם עובדים ובאמצעות סכין.
“כאשר עבירת שוד מבוצעת באמצעות נשק קר”, כתב השופט, “הנזק הפוטנציאלי ברור, וכך גם הנזק הקונקרטי (מעבר להיבט הרכושי), וזאת בהינתן האימה האוחזת כל אדם בסיטואציה מעין זו, והדברים ברורים”.
________________________________________________________________
