שופט בית משפט השלום בנתניה, אלי ברנד, דחה את תביעתו של נשא HIV, לפיצוי בסך 180 אלף שקלים בגין הפליה נטענת בניגוד לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות, לאחר שחברת קוסמטיקה להורדת שיער לא הסכימה לטפל בו. השופט שקבע כי החברה לא הסכימה לטפל בו בשל תביעה שהגיש נגדה ולא בגין הפליה והורה לתובע לשלם הוצאות משפט בסך 12 אלף שקלים.
המדובר בהליך משפטי שני אותו הגיש התובע נגד החברה וכאשר ההליך עוד התנהל הגיע לסניף אחר של החברה על מנת לנסות ולקבל טיפול. לטענתו, באותו מעמד פגש התובע עובדת של החברה אשר שמעה ממנו על מטרת הגעתו, בקשה להבין ולראות את חלקי הגוף מהם הוא חפץ בהסרת שיער, הבהירה כי הטיפול מתבצע באמצעות מכשיר הנחשב חדשני ומסרה לו תוכנית טיפול מוצעת הכוללת הצעת מחיר והחלה בהזנת פרטי הזיהוי האישיים שלו למחשב.
הגיע לתעד
לגרסת התובע, לאחר הזנת מספר תעודת הזהות שלו מסרה לו הנציגה כי מופיעה הוראה במחשב לא לטפל בו מאחר שהיתה לו בעבר בעיה עם החברה ולכן לא ניתן לטפל בו והוסיפה וציינה כי אם הוא מעוניין תברר את הדבר עם ההנהלה הראשית של החברה ותיצור עימו קשר בשלב מאוחר יותר על מנת להשיב לו.
בכתב הגנתה העלתה חברת הסרת השיער מספר טענות ובהן כי התובע הוא "תובע סדרתי" ונעדר תום לב, כי נמנע מלגלות את דבר היותו נשא HIV למרות החובה המוטלת עליו לעשות זאת, כי היה חסום לקבלת טיפולים אצל הנתבעת בעקבות ההליך המשפטי שהתנהל ולא בשל מצבו הרפואי.
תובע סדרתי?
עוד נטען על ידי החברה כי במתכוון נמנע מלפנות לסניף תל אביב של הנתבעת בו התרחש המקרה שהוביל לתביעה הקודמת ופנה לסניף נתניה בו לא היה מוכר, כי הגישה המקובלת בטיפולים אסתטיים שאינם רפואיים וחיוניים היא למנוע כל סיבוך אפשרי, אפילו נדיר, וכי טיפול הסרת השיער בטכנולוגיה מבוססת אור בה היא משתמשת עלול לגרום סיכון לנשאים מחד ומאידך גם למטופלים הבריאים בעקבות השימוש במכשירים בטיפול בנשאים.
החברה שייצרה את המכשיר, טענה בהוראות ההפעלה של המכשיר נקבע כי כל – שימוש בו במצב רפואי או בעת נטילת תרופות חייב באישור רפואי וכי המכשיר אינו מיועד לשימוש קבוצות סיכון אלא אם בידי חבריהן המבקשים את הטיפול אישור רפואי המתיר זאת.
כמו כן ההתוויות שבהוראות ההפעלה נקבעו על בסיס חובת הזהירות וחובת היידוע של החברה, על סמך חוות דעת רופאה מייעצת, וקבלו את אישור ה- FDA האמריקאי ומשרד הבריאות וכן הסובלים ממחלות כרוניות העלולות להשפיע על המערכת החיסונית נמצאים בסיכון גבוה יותר לתופעות לוואי של הטיפול ולהליך החלמה ארוך וקשה יותר לרבות חשש לנזקים לצמיתות.
חובת הזהירות
בנוסף, החברה אינה מעוניינת למנוע טיפול מאיש אלא למנוע סיכון מן השימוש במכשיר שהיא מייצרת כלפי מי שלגביו קיים כזה; כי מדובר במכשיר שנעשה בו שימוש בתחום הקוסמטיקה על ידי מפעילים/ות נעדרי/ות הכשרה רפואית והסמכה מבוססת רגולציה מסודרת ולפיכך מתעצמות חובות הזהירות המוטלות עליה שמהן נגזרות התוויות הנגד.
השופט ברנד שדחה את התביעה קבע כי בשום שלב לא קשרה נציגת הנתבעת ולו ברמז או במשתמע את הודעתה לתובע כי קיימת בעיה לטפל בו בשל להיותו נשא HIV וכין אין קשר למצבו הרפואי או למילוי שאלון רפואי כלשהו. דווקא, כך לפי השופט, התובע הוא שהעלה עניין זה מיוזמתו.
השופט ציין כי יש לזכור כי רק התובע היה מודע לכך שהשיחה עם נציגת החברה מוקלטת ואופן ניהולה האמור יוצר במובהק את הרושם שהתובע ניסה לחלץ מן הנציגה כמעט בכח, תשובה שתצביע על הפלייתו בשל היותו נשא HIV למרות שהסיבה לכך שהחברה בקשה שלא להעניק לו את השירות שרצה היתה שונה לחלוטין – ניסיון העבר שלה עימו והתביעה שהגיש.
ניסיון העבר
"משיחות אלה", כתב השופט בפסק הדין, "כהמשך לפגישה עם הנציגה, עולה בבירור תמונה של סירוב להעניק לתובע שירות שאינו רפואי או חיוני הנשען על ניסיון העבר של הנתבעת עימו, כמי שלטעמה הגיש נגדה את התביעה הקודמת ללא כל בסיס ולגישתה הוא תובע סדרתי המחפש עילות תביעה, ולא בשל עצם היותו נשא HIV".
"במצב דברים זה", נכתב עוד, "עצם הסכסוך שהתעורר בין הצדדים במסגרת התביעה הקודמת ואופן ניהול התובע אותו, על פי תפיסת החברה, יכולים בהחלט להוות הגורם אשר הוביל אותה להורות לעובדיה שלא להעניק לו טיפול, כעולה מתשובות הנציגה לשאלותיו, וככזה יש בו כדי לנתק לחלוטין את הקשר בין ההוראה שלא להעניק לו טיפול לבין עצם היותו נשא HIV".
________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אלי ברנד
________________________________________________________________
