נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, קיבל עתירה של בני משפחה והורה לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים כי אין להתנות את מתן האזרחות לשלושה מהעותרים בהסכמת או בהעדר התנגדות אביהם שנמצא בירדן ועל פי הנטען התעלל בהם. כמו כן, השופט שקבע כי התנהלותה של הרשות המנהלית והטיפול בבקשת העותרים, מעוררת קושי והורה למשרד הפנים לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.
העותרת היא אמם של העותרים הנוספים שנולדה בישראל בשנת 1976. האם תושבת ישראל ובגיל 12 עברה להתגורר עם אביה בשטחי הגדה המערבית. סמוך לאחר הגיעה לגיל 18 נישאה העותרת לקרוב משפחה המתגורר בירדן ולפני 26 שנים עברה להתגורר עמו. לאחר שעברה לירדן קיבלה אזרחות ירדנית ונולדו לה 5 ילדים שקיבלו גם הם אזרחות בירדן. העותרים טענו כי האם וילדיה ספגו אלימות והתעללות קשה מצד הבעל הירדני. בעקבות זאת לפני עשר שנים היא התגרשה מבעלה והסכימה לוותר על כתובתה ועל תשלום דמי מזונות על מנת שתוכל לקבל משמורת על ילדיה. הסכמה זו קיבלה תוקף בבית הדין השרעי בירדן ובהמשך גם בבית הדין השרעי בחיפה.
סמוך לאחר גירושיה חזרה האם ביחד עם ילדיה לישראל ופנתה למשרד הפנים על מנת להסדיר את מעמדה ומעמדם בארץ, אולם אלה סירבו להעניק לה ולילדיה מעמד בישראל. בשלב מסוים האם קיבלה אזרחות אולם מזה עשר שנים היא מנהלת הליכים משפטיים על מנת שילדיה יוכלו גם הם לקבל אזרחות אולם משרד הפנים מסרב להעניק להם מעמד בישראל בנימוק שהם "תושבי האזור" ולפיכך כפופים לחוק האזרחות והכניסה לישראל, עוד נטען כי מתן אזרחות לילדים מותנה בהיעדר התנגדות ההורה השני והוא כאמור התעלל בהם וכעת הוא בירדן.
במשרד הפנים הערימו קשיים
העותרים גם טענו כי האם התחננה לאב דרך בת שנשארה עימו בירדן לנסות להשיג את הסכמת אבי המשפחה למתן אזרחות לילדים ובסופו של דבר לאחר שכנועים נתן הלה הסכמה בכתב למתן האזרחות אשר צולמה ביחד עם תעודת הזהות והדרכון של האב ונשלחה לאם וממנה למשרד הפנים, אולם שם התעקשו שמדובר במסמך שאינו מספיק ועל האם להמציא תעודה ציבורית ומאומתת המעידה על כתובתו העדכנית של האב על מנת לקבל הסכמתו למתן אזרחות לקטינים.
השופט שפירא, שקיבל כאמור את העתירה, הורה למשרד הפנים שלא להתנות את מתן האזרחות בהסכמת או בהעדר התנגדות אביהם שנמצא בירדן, ציין בהחלטתו כי הרשות חרגה מהוראות החוק.
"מעבר לחריגת הרשות המנהלית בנהליה מהוראות החוק", כתב השופט שפירא בפסק הדין, "וההתעלמות מעקרונות היסוד של טובת הילד, סבור אני כי התנהלותה של הרשות המנהלית והטיפול בבקשת העותרים, כפי שנפרסה לפני, מעוררת קושי. כפי שעולה מכתב העתירה על נספחיו פועלת העותרת, אימם של העותרים, כבר קרוב לעשור שנים להסדרת זכויותיהם ומעמדם".
התעלמות מטובת הילד
השופט הוסיף: "עתירת העותרים כנגד משרד הפנים בעניין אחר, התקבלה כבר בשנת 2020 ובית המשפט המחוזי בירושלים הורה למשרד הפנים לבחון את בקשת העותרים למתן אזרחות לפי סעיף 8 לחוק. אמנם ערעור על פסק דין זה תלוי ועומד בפני ביהמ"ש העליון, אך נראה מהמסמכים שהוצגו לעיוני כי החל מינואר 2021 משרד הפנים התמהמהה בבחינת בקשת העותרים וכן עמדה על קבלת הסכמת האב בהתאם להוראות הנוהל מבלי לבחון לעומק את טענות ב"כ העותרים לעניין הליקוי שנפל בהוראות הנוהל בנסיבות העניין ולעניין אי התאמת התנאי עליו עומדת המשיבה לעניינם של העותרים. נראה כי בחינה מעמיקה יותר וסבירה של השיקולים הרלוונטיים בנסיבות המקרה הייתה מביאה לתוצאה אחרת אצל משרד הפנים".
________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט רון שפירא
________________________________________________________
