המשטרה עיכבה לחקירה בת"א, בתום חקירה סמויה, 3 חשודים בעבירות מרמה והונאה כלפי תושבי גרמניה בהיקף של מיליוני אירו, באמצעות מסחר רשתי באופציות בינאריות וכן הלבנת הון בארץ.
היחידה המרכזית של משטרת ישראל במחוז ת"א, בשת"פ הרשות לאיסור הלבנת הון (רשל"א) ורשות המסים ניהלו במהלך החודשים האחרונים חקירה סמויה, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ופרקליטות סייבר עם קבלת דיווח בדבר חשד לתרמית פיננסית רחבת היקף המבוצעת כלפי תושבי גרמניה, ע"י מספר ישראלים.
הצעה להשקעה
עם התפתחות החקירה הסמויה עלה החשד כי מספר ישראלים תושבי המרכז בשנות ה-30 לחייהם, הקימו בגרמניה חברות המשווקות ללקוחות פוטנציאלים אופציה להשקיע כספים, תוך מצג שווא כי מדובר בהשקעה "רווחית ללא סיכון", בעוד הסכומים ששולמו ע"י הלקוחות נכנסו ישירות לכיסי החשודים מבלי שהתבצעה כלל השקעה או מימוש רווחים, ובהמשך אף הועברו הכספים לישראל לצורך הלבנה והסתרת מקורם.
שלושת החשודים עוכבו כאמור לחקירה, תוך איסוף ממצאים שונים הקשורים לחקירה ותפיסת רכוש רב לשם נקיטת הליך חילוט בשווי של מעל 50 מיליון שקלים ובכלל זה נדל"ן, כלי רכב, חשבונות בנק וכסף מזומן.
בתום החקירה בימ"ר ת"א ורשויות האכיפה הנוספות יועברו כלל הממצאים לעיון והחלטת הפרקליטות, בהתאם.
צ'יינג לא תיעד העברת מזומנים – הבעלים נחשד בהלבנת הון
היום (יום ד') פורסם כי שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, קיבל בקשה של המשטרה להמשיך ולהחזיק בתפוסים של חשוד בהלבנת הון לאחר שקבע, כי נותן שירותים פיננסיים אינו רשאי מבחינת דיני איסור הלבנת הון, לקבל העברה בנקאית מצ'יינג' אחר, ידוע ומזוהה, ולהעבירו במזומן לאלמוני ללא רישום וזיהוי של אותו שליח.
המדינה ביקשה להאריך משך החזקת תפוסים על פי סעיף מעצר וחיפוש ויחד עם סעיפים לחוק איסור הלבנת הון, של אליהו גואטה החשוד בביצוע עבירה של הלבנת הון. על פי החשד, גואטה הוא בעליה של "יוני צ'יינג'", חברת בעלת רישיון נותן שירותים פיננסיים מטעם שוק ההון. החשד התמקד בעיקר בפעולותיו של יוני צ'יינג' אל מול צ'יינג נוסף. על פי החשד, בין התאריכים ה-21 בינואר 2018 ועד ה-20 בספטמבר 2018 העניק יוני צ'יינג' לצ'יינג' האחר שירות ניכיון צ'קים כנגד כסף מזומן בשווי של כ- 5.5 מיליון שקלים.
פרשנות ההגנה "מרחיקת לכת"
"פרשנות משפטית המאפשרת מהלך עברייני כגון דא איננה סבירה, לטעמי", כתב השופט בהחלטתו, "והיא סותרת חזיתית את ההגיון העומד בבסיס חוק איסור הלבנת הון, שכל תכליתו מניעת הטמעת רכוש או כסף שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי. מה נפקא מינה אם הכסף הועבר לחלוקה לכל דכפין אנונימי בהעברה בנקאית, או בכסף ממש, מטבע או שטר? אחת היא לי – השאלה איך הועבר המזומן לחלוקה על ידי הצ'יינג' לפלונים – אלמונים, אם בשקי כסף, במשאית של מטבעות מתכת או בהעברה בנקאית, מעניינת כשלג דאשתקד".
השופט בקר הוסיף: "מתן היתר "להעלים" העברות כספים, לא לדווח עליהם, לא לזהות, לרשום ולדווח מי מקבלם, רק כי הועברו במקור בדרך או באפיק של העברה בנקאית ולא בשטר או במטבע – הוא מרחיק לכת ובלתי סביר, וכזו היא פרשנותה של ההגנה בענין זה, בכל הכבוד, אותה אני דוחה בשתי ידיי".
____________________________________________________________
