פרשת שי אביטל החזירה לכותרות עמדה משפטית נכונה, אך תמימה לצערי, במסגרתה הוסבר כי קיימת לנפגעות ונפגעי עבירה מינית מסלול נוסף למסלול ההליך הפלילי המתנהל כנגד הנאשם – הגשת תביעה אזרחית כנגד מי שפגעו בהם.
היתרונות של תביעה אזרחית אכן ברורים – נטל ההוכחה הנדרש בהליך אזרחי הוא של מאזן הסתברויות ולא מעבר לכל ספק; נפגעות העבירה יכולות לקחת חלק פעיל בהליך המשפטי; הליך משפטי אזרחי מייצר גמישות רבה בכל הנוגע לסדרי הדין;
הפיצוי הכספי שעשוי להיפסק הינו משמעותי יותר ובהתאם לחוק ניתן לתבוע עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק בגין כל מעשה של הטרדה מינית.
למרות זאת, ואף על פי המהפכה הפמינסטית האמיתית שמנשבת בשנים האחרונות במחוזותינו, במהלך ארבע השנים האחרונות הגישו נפגעות ונפגעי עבירה קצת מעל 200 תביעות אזרחיות נגררות להרשעה לפלילים ובהתאם חלה ירידה מצערת של כמעט %50 בהגשת תביעות אלה.
הסיבה הראשונה להימנעות הקורבנות מהגשת תביעה אזרחית, הינה כמובן היעדר משאבים כלכליים מספקים כדי לקדם הליך משפטי ונוסיף ונציין כי כאשר מדובר בתוקף מוכר, מקושר וחזק נדרש מימון גדול משמעותית שיספיק לניהול מאבק משפטי מלא ומקיף.
אכן, עוה"ד המייצגים את הקורבנות לרוב לא יגבו שכר טרחה ויעבדו על בסיס הצלחה בהליך המשפטי. אך הקורבנות עדיין ידרשו לממן חקירה כלכלית, לממן חוות דעת שונות, לוודא כי יש להן מספיק מימון ככל והפוגע יחליט להגיש תביעה נגדית, ותמיד קיים החשש כי בסוף ההליך המשפטי יפסידו הקורבנות וידרשו לשלם הוצאות משפט.
סיבה נוספת, ולא פחות חשובה, היא היכולת של קורבן עבירה שכבר נפגע, לקדם מאבק משפטי כולל יחסית לבדו. דווקא כאשר מדובר בתוקפים חזקים ומוכרים וכאשר הסיפור נמצא בכותרות, קיימת חשיבות מכרעת לחיבוק הציבורי ולקהילה הנוצרת סביב המקרה.
_________________
עו"ד מעניין אותך לשמוע עוד על עולם מימון ההמונים?
המדינה הייתה ערה לבעיה המתוארת לעיל וכבר תקופה ארוכה אנו שומעים על נסיונה (היחסית עקר, בכל הכבוד) לקדם מהלכים בעניין. כך, לפני חצי שנה פורסם כי משרד המשפטים פועל להקמת צוות שיסייע לנפגעי עבירות מין להגיש תביעה אזרחית, כאשר במקביל מונה צוות מקצועי שיבחן את החסמים הקיימים העומדים בפני נפגעי עבירות מין עם הגשת תביעה אזרחית.
נראה כי הפתרון האפקטיבי ביותר הקיים כיום, בוודאי כאשר מדובר במאבק משפטי מסוקר תקשורתית נגד תוקף מוכר וחזק, הוא קידום המאבק באמצעות קמפיין מימון המונים. פתרון זה מאפשר כמובן השגת המימון הנדרש לצורך קידום מאבק משפטי מלא ומקיף אך מעבר לכך מאפשר לנפגעות העבירה לגבש סביבן קהילה תומכת אמיתית.
כך לדוגמא, עירד מרציאנו צייגר, מחושפות פרשת אלון קסטיאל ונפגעות הרב (לשעבר בלבד) שטיינברג, גייסו בנפרד מאלפי תומכות ותומכים סכומי כסף משמעותיים אשר אפשרו להן לקדם את מאבקן המשפטי בצורה מלאה ומקיפה, לשלוט בהליך המשפטי, לוודא כי תביעה שכנגד תקבל מענה נכון ומלא ובעיקר יצרה קהילה משמעותית ותומכת, צבא ממש, אשר התאגד סביב עירד או סביב חמשת הנשים שנפגעו משטיינברג.
עירד הגדילה לעשות, דווקא בגלל הבעיות שתוארו לעיל, וקידמה מהלך משמעותי תוך הבנה כי המקרה שלה מאפשר לה לגייס מימון משמעותי מהציבור הרחב והודיעה תוך כדי הקמפיין כי כל סכום שיגוייס מעל סך של 100,000 ₪ ייוחד לטובת סיוע לנשים מוחלשות הזקוקות לאלפי שקלים על מנת לקדם את ההליך המשפטי שלהן. עד כה סייעה עירד, באמצעות הגיוס שהיא עצמה עשתה, לשמונה נשים לקדם את תביעתן האזרחית נגד מי שפגעו בהן!
בנוסף, אם יש דוגמא הממחישה את הצורך הברור בקהילה אמיתית ותומכת אלה המקרים בהם חלה חובת איסור פרסום על המקרה או המקרים בהם התובעות/הקורבנות מעדיפות לא להתפרסם, כגון הגיוס של נ' וט' מפרשת אייל גולן
במקרים אלו הצליחו קורבנות עבירה אשר לא הזדהו בשמן (דבר המקשה מאוד על גיוס מימון המונים) אך קהילה חזקה ומגובשת ידעה היטב כי סיפורן מבוסס היטב, לגייס מימון מספק לקדם את מאבקן המשפטי בצורה המיטבית כאשר אותה קהילה שדחפה את הגיוס הפכה לקהילה וצבא אמיתי אשר יסייע לקידום המאבק המשפטי המורכב.
אכן, תביעה נזיקית אזרחית היא כלי נכון והלוואי שקורבנות עבירה רבים ישתמשו בו, אך טועה ובעיקר מטעה מי שחושב שקל לאותה נפגעת להוציא כסף מכיסה ולקדם לפעמים לבד מאבק משפטי מול מי שתקף ופגע בה. על כן, עד שהמדינה לא תדע לתת מענה מקיף ומלא לעניין, כך גם בתחום זה, אכיפה אזרחית ציבורית בדמות קמפיין מימון המונים, תהווה לעיתים תחליף הולם לחלק מהקורבנות, בוודאי במקרים המתוקשרים והמסוקרים דווקא מול תוקפים חזקים.
עו"ד אופיר סמו ברקת, מנכ"ל ביאקטיב – אתר מימון המונים מקבוצת הדסטארט המתמחה במאבקים ומשפטים ציבוריים.
למאמר המקורי שפורסם באתר עיתון הארץ לחצו כאן
