צ'יינג לא תיעד העברת מזומנים – הבעלים נחשד בהלבנת הון

ביהמ"ש קבע כי המשטרה תמשיך להחזיק ברכוש שתפסה בחקירה וקבע כי "נותן שירותים פיננסים אינו רשאי לקבל העברה מצ'יינג' אחר ולהעבירו במזומן לאלמוני ללא רישום וזיהוי"
אילוסטרציה envato

שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, קיבל בקשה של המשטרה להמשיך ולהחזיק בתפוסים של חשוד בהלבנת הון לאחר שקבע, כי נותן שירותים פיננסיים אינו רשאי מבחינת דיני איסור הלבנת הון, לקבל העברה בנקאית מצ'יינג' אחר, ידוע ומזוהה, ולהעבירו במזומן לאלמוני ללא רישום וזיהוי של אותו שליח.

המדינה ביקשה להאריך משך החזקת תפוסים על פי סעיף מעצר וחיפוש ויחד עם סעיפים לחוק איסור הלבנת הון, של אליהו גואטה החשוד בביצוע עבירה של הלבנת הון. על פי החשד, גואטה הוא בעליה של "יוני צ'יינג'", חברת בעלת רישיון נותן שירותים פיננסיים מטעם שוק ההון. החשד התמקד בעיקר בפעולותיו של יוני צ'יינג' אל מול צ'יינג נוסף. על פי החשד, בין התאריכים ה-21 בינואר 2018 ועד ה-20 בספטמבר 2018 העניק יוני צ'יינג' לצ'יינג' האחר שירות ניכיון צ'קים כנגד כסף מזומן בשווי של כ- 5.5 מיליון שקלים.

העברות לא דווחו באופן מלא

כן בוצעו העברות בנקאיות מאותו צ'יינג' אל יוני צ'יינג' כנגד סכום מזומן בסך של כ-40 מיליון שקלים. לטענת הפרקליטות, "רובן המכריע" של פעולות בדבר הוצאת הכספים מהכרטסת של אותו צ'יינג' אצל יוני צ'יינג' לא תועדו במלואן, באופן שלא נרשמו פרטיהם של מקבלי הכספים. כך, עשרות מיליוני שקלים נמסרו לכאורה לאנשים אנונימיים, בלתי מזוהים כלל, שפרטיהם לא נרשמו במערכת של יוני צ'יינג', וכפועל יוצא – לא דווחו לפחות לא באופן מלא כחוק.

המדינה תפסה בעקבות כך, 9 נכסי נדל"ן, 177 המחאות על סך של כ-3.2 מיליון שקלים, מאות אלפי שקלים בכסף ישראל ובכסף זר וארבעה מכשירי טלפונים ניידים.

ההגנה שביקשה לשחרר את התפוסים כמעט ולא התייחסה לפן העובדתי-ראייתי הגלום בה וטענה כי מבחינה משפטית "אין פוטנציאל" להתקיימות עבירה של הלבנת הון, אולם למרות זאת השופט בקר שוכנע כי מתקיים חשד סביר, ואף למעלה מכך, לביצוע עבירה של איסור הלבנת הון על ידי גואטה. וציין בין היתר, שעלה מהדוח כי מתוך הכרטסת הכספית שנתפסה אצל יוני צ'יינג' כי בניתוח מסירת המזומנים בעסקאות הנ"ל עלה כי יש 98 עסקאות בהן נמסר מזומן.

השופט בקר גם לא קיבל את דברי הסנגור, שהסעיפים בחוק הלבנת הון אשר עליהם נסמכה המדינה ככאלה המקימים חובת דיווח במקרה דנא, אינם חלים בעניינו של המשיב, שכן העברה בנקאית איננה נופלת בגדר אחד משני אלה מטבע או שטר ומכאן, לא היה על מה לדווח בכלל, או לא היתה חובה לדווח על מאום.

פרשנות ההגנה "מרחיקת לכת"

"פרשנות משפטית המאפשרת מהלך עברייני כגון דא איננה סבירה, לטעמי", כתב השופט בהחלטתו, "והיא סותרת חזיתית את ההגיון העומד בבסיס חוק איסור הלבנת הון, שכל תכליתו מניעת הטמעת רכוש או כסף שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי. מה נפקא מינה אם הכסף הועבר לחלוקה לכל דכפין אנונימי בהעברה בנקאית, או בכסף ממש, מטבע או שטר? אחת היא לי – השאלה איך הועבר המזומן לחלוקה על ידי הצ'יינג' לפלונים – אלמונים, אם בשקי כסף, במשאית של מטבעות מתכת או בהעברה בנקאית, מעניינת כשלג דאשתקד".

השופט בקר הוסיף: "מתן היתר "להעלים" העברות כספים, לא לדווח עליהם, לא לזהות, לרשום ולדווח מי מקבלם, רק כי הועברו במקור בדרך או באפיק של העברה בנקאית ולא בשטר או במטבע – הוא מרחיק לכת ובלתי סביר, וכזו היא פרשנותה של ההגנה בענין זה, בכל הכבוד, אותה אני דוחה בשתי ידיי".

________________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט שמאי בקר

________________________________________________________________

עו”ד דניאל קליין

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות