הצלם ישראל ברדוגו, ממשיך להוציא כספים מגופים שלא משלמים לו עבור השימוש בתמונותיו. באחרונה, שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, הורה למשרד לפיתוח הנגב והגליל לשלם לברדוגו 19 אלף שקלים כולל שכ"ט עורך דין, לאחר שתמונה שלו פורסמה בעמוד הפייסבוק האישי של השר לשעבר אריה דרעי. השופט קבע כי פרסום התמונה פגעה בזכות המוסרית, הכלכלית וגרמה לברדוגו עוגמת נפש.
על פי התביעה, בשנת 2008 ערך מיזם צילומים במתחם קבר רחל, השוכן סמוך לבית לחם. במסגרת המיזם הוא הפיק את היצירה מושא התובענה, תצלום נדיר המתעד את מתחם הקבר כאשר הוא עמוס עד אפס מקום במתפללות. ברדוגו טען שלפני כשנה וחצי, התחוור לו כי הנתבעת עשתה ועושה שימוש ברכושו כאשר העתיקה והעמידה לרשות הציבור את היצירה.
חשיפה לאלפי עוקבים
הפרסום נועד ולשווק את הנתבעת והעומד בראשה. היצירה זכתה לוויראליות לא מבוטלת, נחשפה לעשרות אלפי עוקבים אשר חלקם הוסיפו סימני חיבוב, הגיבו ושיתפו את היצירה וכל זאת מבלי שידעו כי הם מפרים זכויות יוצרים. עוד טען שמספר שעות לאחר גילוי מעשה ההפרה, שלח לנתבעת מכתב התראה בדרישה להסיר את היצירה לאלתר, ולקיים שיחת טלפון בה יידון היקף הפיצוי על השימוש המפר ברכושו. כמו כן, דרש שיימסר לידיו דו"ח המפרט את היקף החשיפה של הפרסום, ולמסור עיקרי טיעון המסבירים את מעשי ההפרה. הנתבעת בחרה שלא להגיב למכתב והמשיכה להחזיק ביצירה.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה לשגגה נקודתית מצערת בעמוד הפייסבוק האישי של השר אריה דרעי, המנוהל בנפרד מדף הפייסבוק של המשרד, שנוהל על ידי לשכתו, וייתכן שלכן "נפל בין הכיסאות". עוד טענה כי כיום העמוד מנוהל על ידי חברת יח"צ. הנתבעת הצרה על כל אי הפנמה נקודתית, שקרתה בעבר, של הכללים, וטענה שמדובר, לכל היותר, בהפרת עבר בודדת שלא מדעת, של גורם יחיד.
צילום בודד
עוד נטען שמדובר בצילום בודד, שהועלה מתוך שגגה תמת לב. שגגה מצערת זו לא הניבה למשרד ו/או למי מטעמו כל רווח, לא גרמה לתובע כל נזק, ונועדה למטרות ציבוריות וכן הנתבעת לא פגעה ביודעין, במזיד ו/או תוך גזל בזכויותיו הנטענות של התובע. המדינה גם טענה כי ממילא הפרמטרים לקביעת גובה הפיצוי לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, מובילים למסקנה שגובהו של הפיצוי צריך להיות סימלי בלבד, ובכל מקרה- על הצד הנמוך.
המדינה גם הוסיפה כי התובע הוא סטודנט למשפטים, שמגיש עשרות רבות של תביעות, ושם את עצמו כ"מוביל" מאבק עקרוני בשם הצלמים והיא הורידה את הצילום מהמרשתת, שם הועלו עותקים רבים של הצילום, ללא כל ייחוס לתובע.
השופט הדר קבע כי אמנם הפרסום בוצע ע"י משרד ממשלתי ללא כוונת רווח, אך אין בכך כדי להצדיק שימוש ללא קבלת רשות הבעלים לכך ולתובע הזכות לשלוט על השימוש ביצירתו ולהפיק ממנה את הרווח הכלכלי הנובע משליטה זו.
פגיעה בזכויות היוצר
"הנתבעת", נכתב בפסק הדין, "פרסמה את היצירות ברשת החברתית, המשתמשים ברשת החברתית שיתפו הפרסומים ואף סימנו שאהבו הפרסום. בכך נהנתה מהפרסום ומההד שיצר הפרסום. בכך פגע השימוש שעשתה הנתבעת ביצירה, בשוק הלקוחות בכוח של היצירה שהתובע העמיד למכירה".
השופט הדר הוסיף: "נקבע כי בעידן המרשתת והרשתות החברתיות, יש בהעתקת יצירה ופרסומה בעלויות אפסיות כדי לפגוע פגיעה קשה ביוצר אשר השקיע מחשבה, זמן וממון רב כדי ליצור את היצירה ויש בשימוש האמור כדי לפגוע בערך היצירה וביכולת היוצר למכור אותה לקהל לקוחות בכח… הנתבעת כאן היא גוף ציבורי גדול ויש ברשותה משאבים על מנת להתחקות אחר קיום זכויות היוצרים והיא אינה יכולה להסתמך על הנחות בדבר אי קיום זכות יוצרים".
