לפני כשנה וחצי רכשה התובעת מזנון ושולחן חדשים לבית מחברת פאניקה רהיטים בעלות של 6,000 ש"ח, עליהם הוסיפה עוד 300 ש"ח עבור הובלה. החברה התחייבה לספק את המוצר תוך 15 ימי עבודה, אך רק לאחר שלושה חודשים המוצרים הגיעו לתובעת, וגם אז התברר כי הם אינם תואמים את ההזמנה. שלושה חודשים נוספים עברו עד שהחברה סיפקה לתובעת את המוצרים המתאימים, אך הפעם התברר כי שני הרהיטים שבורים וסדוקים ולוקים בפגמים רבים.
התובעת פנתה מיד לחברה, שענתה כי, "ככה זה בעץ מלא".
התובעת לא הסתפקה בתשובה ודרשה לבטל את העסקה.
נציג מטעם החברה הגיע לאסוף את הרהיטים, אך כאן לא הסתיים הסיפור.
התובעת הופתעה לגלות כי מספר חודשים לאחר מכן סופקו לה רהיטים חלופיים, שלטענת החברה יוצרו במיוחד עבורה. התובעת הבחינה מיד כי גם רהיטים אלו הגיעו פגומים, ושמה לב כי בתחתית השולחן צוין שמה של לקוחה אחרת, והסיקה שגם היא החזירה את המוצרים, אך החברה ניסתה להיפטר מהרהיטים.
התובעת דורשת לבטל את העסקה ולהשיב לה את הסכום ששילמה בתוספת 1,000 ש"ח פיצוי בגין נזק לא ממוני. החברה טענה בכתב ההגנה כי מדובר ב"עץ מלא גושני", אשר מטבעו יש בו 'עיניים' וסדקים. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, ולכן על אף שמדובר בתביעה קטנה, מינה בית המשפט מומחה שיבחן את הרהיטים. המומחה קבע כי ישנם מספר פגמים במוצר.
הרשם הבכיר מוהנד חליאל מבית המשפט לתביעות קטנות בצפת קיבל את התביעה על סמך עדותה של התובעת וחוות דעת המומחה, וקבע כי: "לא מצאתי במקרה זה להורות על ביצוע תיקונים. התובעת שילמה במיטב כספה על מנת לקבל מוצר חדש ותקין".
