ועדת השחרורים בבית משפט השלום ברמלה, בראשות יו"ר הועדה, השופט בדימוס בנימין ארבל, המליצו לנשיא המדינה שלא לקצוב את עונשו של המחבל מוחמד סעיד אגבריה, שמרצה שלושה מאסרי עולם ו-15 שנות מאסר, בעקבות הרשעתו ברצח שלושה חיילים בליל הקלשונים לפני 29 שנים, טוראי יורי פרדה ז"ל, טוראי יעקב דובינסקי ז"ל ורב"ט גיא פרידמן ז"ל.
הבוקר התקיים הדיון בעניינו של מוחמד סעיד אגבאריה, שנטל חלק פעיל ומשמעותי באירוע שנצרב בתודעה הלאומית כ"ליל הקלשונים" שבו הגיעה קבוצת מחבלים, וביניהם האסיר, לבסיס טירונים ורצחו בדם קר שלושה חיילים.
הרצח שתוכנן בקפידה מראש על ידי השותפים, בוצע באכזריות רבה בסכינים, קלשונים וגרזנים.
"מסוכן לציבור"
בפני הוועדה הוצגו בקשת האסיר מוחמד סעיד אגבאריה, נימוקי הבקשה, וכן חומר רב ודוחות של גורמי המקצוע. כמו כן הוצגה בפני הועדה עמדת נפגעי העבירה על נספחיה השונים.
"מהחומר שסקרנו בהמלצה, עולה כי האסיר ממשיך בפעילות אידיאולוגית שלילית, מהסוג שהביא אותו לביצוע מעשי הרצח, גם בין כותלי הכלא. לא מצאנו כי האסיר הראה כי שינה מדרכיו או כי זנח את האידיאולוגיה האמורה. בנסיבות אלה, מצאנו כי אין מקום להמליץ לכב' נשיא המדינה על קציבת עונשו של האסיר נוכח מסוכנותו", נכתב בהחלטה.
העליון: אין לשלול קצבאות מהורי קטין שביצע עבירות ביטחוניות
בחודש שעבר פורסם כי הרכב שופטי בית המשפט העליון, קבעו בדעת רוב כי התיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2015, המאפשר לשלול באופן גורף קצבאות מסוימות מהוריו של קטין שמרצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות ביטחוניות, פוגע באופן בלתי חוקתי בזכות לשוויון.
עם זאת, ובין היתר על רקע הבהרת המדינה כי בעת הזו מקודם תיקון חקיקה נוסף בהקשר זה ובפועל לא נעשה שימוש בסמכות מכוח התיקון בשנים האחרונות, ניתן לכנסת פרק זמן של שנה על מנת שתינתן הדעת גם לפגמים שנפלו בו.
העתירה כוונה נגד תיקון לחוק הביטוח הלאומי שקבע כי במקרה שקטין הורשע בעבירת ביטחון חמורה ובכלל זה עבירה של יידוי אבנים, אשר בוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור, ונגזר עליו עונש מאסר ישללו מהוריו הקצבאות המשולמות עבורו, למשך כל תקופת מאסרו. דעת הרוב בראשות הנשיאה השופטת אסתר חיות, סברה כי הגם שנודעת חשיבות להרתעה מפני ביצוע עבירות ביטחוניות ועבירות בזיקה לפעילות טרור, ובכללן זריקת אבנים, תיקון החוק פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשוויון.
בפסק הדין צוין, כי על מנת לאפשר בחינתם של צעדים חקיקתיים חלופיים ובהתחשב בכך שמאז נכנס לתוקפו התיקון בשנת 2015, הוא יושם לגבי עשרה קטינים בלבד וכי כיום הוא אינו מיושם כלל. זאת, בין היתר בשל קשיים "הנוגעים למנגנון העברת המידע לביטוח הלאומי".
