שופטת בית משפט לענייני משפחה ירושלים, מיכל ברדנשטיין, לא קיבלה בקשת אב להורות על מתן חיסון לנגיף הקורונה לילדיו הקטינים בניגוד לעמדת אימם. השופטת ברדנשטיין קבעה כי הילדים בגילאי בני 12.5 ו-15 מספיק גדולים בעצמם להחליט אם הם רוצים להתחסן או לא.
אביהם של הילדים, הגיש בקשה לבית משפט להורות על מתן חיסון נגד נגיף הקורונה לשני הילדים בני 12 וחצי ו-15. להורים בן משותף נוסף, והבקשה אינה רלבנטית לגביו, לעת הזו, בשל גילו. האב בטיעוניו הפנה לכך שהמלצות משרד הבריאות, קופות החולים ורופא הילדים של הקטינים הן לחסן את הקטינים בחיסון נגד נגיף הקורונה, וזאת הן כדי להגן על בריאות הקטינים והן להגנת ילדים אחרים.
חיסון לא מסוכן
לטענתו, המלצות הצוות לטיפול במגפות בדיון שהתקיים בחודש יוני השנה ובו הוצג מהלך החיסון בבני נוער בישראל עד כה, וצוין כי בארה"ב חוסנו עד לאותה שעה כ-2.5 מיליון נערים ונערות ללא תופעות לוואי מיוחדות, וזאת בהמשך לעבודה שנעשתה במדינת ישראל שהראתה תופעות לוואי נדירות ובלתי חמורות.
האב טען כי כבר אירעו מקרי הידבקות ומוות עקב אי קבלת החיסון ולטענתו אף אחד מילדיו אינו סובל מרגישות מיוחדת לחיסון. לטענתו, עמדת האם מתבססת על אידיאולוגיה אנטי חיסונית שאינה לטובת הקטינים.
מנגד, האם טענה כי מדובר בחיסון חדש לחלוטין וגם לפי הצהרת משרד הבריאות, האישור שניתן על ידי ה-FDA לחיסון הוא אישור חירום ויש לדחות את עמדת האב לנוכח פסק הדין שניתן בבג"ץ של ד"ר פינקי פיינשטיין שם נקבע כי ההתחסנות נגד נגיף הקורונה אינה חובה משפטית אלא בגדר זכות שמימושה נתון לבחירה האוטונומית של כל אחד ואחד.
אין מספיק מידע
עוד הוסיפה האם, כי בפרוטוקול ישיבת משרד הבריאות, מה-3 ביוני 2021, שעסקה בהרחבת החיסונים לבני 15-12 שנים הוצגו עבודות שנערכו על ידי צוותים שונים לבדיקת הקשר האפשרי בין קבלת החיסון לבין אירועי דלקת השריר. בפרוטוקול נכתב כי יש לתת ביטוי נכון לאיזונים בין הסיכונים שיוצרת התחלואה בנגיף הקורונה לבין הסיכויים והסיכונים שמייצר החיסון ולתת לציבור את המידע בשקיפות כדי שההורים והילדים יוכלו לשקול את החלטתם.
עוד הוסיפה האם כי אין די מידע בנוגע לסיכונים ולסיכויים האפשריים במתן החיסון לבני נוער בגילים האמורים, והדברים אמורים ביתר שאת שעה שקיימים מעט בני נוער בגילים אלה בישראל שנמצאו חולים קשים או חלילה נפטרו בשל אי מתן החיסון.
שהילדים יחליטו
השופטת ברדנשטיין החליטה לבסוף להותיר את ההחלטה האם להתחסן או לא בידי הילדים עצמם. זאת, מאחר ומדובר בשני קטינים שאינם רכים בשנים, אלא בני 15 ו-12.5 שנים, אשר עומדים על דעתם, ומסרו את עמדתם לבית המשפט לאחר מחשבה ושקילת הדברים כאשר הילדה הסכימה לקבל את החיסון והילד סרב וככל שיחול שינוי בהמשך בעמדתו באופן שהוא יביע רצונו בחיסון, הוא יחוסן.
"בנסיבות העניין", כתבה השופטת, "שעה שקיימת מחלוקת עזה בין ההורים בשאלה אם לחסן את הקטינים נגד נגיף הקורונה; ומשעה שמדיניות משרד הבריאות היא להרחיב את מתן החיסון לבני 15-12, ותופעות הלוואי המוכרות עקב כך הן נדירות ולא חמורות, אך מנגד, ההסתברות לתחלואה קשה ומוות חלילה בקרב בני נוער בגילי 15-12, עקב אי מתן החיסון, היא כנראה נמוכה מאוד, לפי הידוע, ואף אחד מהקטינים לא נמנה על אוכלוסיית סיכון ככל שיחלה במחלת הקורונה; וכן בשים לב לגילי הקטינים, והעובדה כי מסרו עמדתם מדעת ולאחר שקילה והצגת נימוקי העמדה – סבורני כי יש להכריע במקרה דנן, בסוגיית החיסון, בהתאם לרצון הקטינים".
עו"ד דפנה פלר, המתמחה בדיני משפחה: "ביהמ"ש צודק"
עו"ד דפנה פלר, המתמחה בדיני משפחה, התייחסה להחלטת השופטת ברנשטיין ואמרה: "החלטה שכזו יכולה ואף צריכה להיות מונחת לשיקול דעת הנערים, בדגש על כך שכמובן שיש לפרוש בפניהם את מגוון השיקולים לכאן ולכאן, את ההשלכות שיחולו עליהם, ככל שהם יחליטו להתחסן או לא, ההשלכות החברתיות, הסנקציות, ההגבלות החלות על כל מי שלא מחוסן".
"ידוע שאין החלטה ברורה חד משמעית, מדעית, לגבי תוצאות החיסון. העניין טרם הובהר בקנה מידה עולמי. ולכן מבלי להיכנס לסכסוך ולמחלוקת בין ההורים ובזהירות יתרה שהקטינים לא יחושו איום מעמדתו של בית המשפט לטובת אחד מההורים באשר היא".
"אני סבורה שכנגזרת מעיקרון העל שהינו טובת הילד, שכידוע מבחנו נגזר מעמדה פטרנליסטית בית המשפט קבע כאן בהחלטה אובייקטיבית ומבלי להכריע בסכסוך לטובת האב או לטובת האם שכאמור עמדותיהן מנוגדות. יתרה מכך בית המשפט נטה להרחיב את היריעה בפני הקטין תוך מתן לגיטימציה להחלטה האישית שלו. ועם כל הכבוד הראוי לו בתוך מנעד השיקולים השונים. כמובן שגילאי הילדים במקרה הזה הוא מעל גיל 12 כך שהם אכן אינם רכים בשנים, והוא אף תואם את גיל האחראיות על פי החוק. לפיכך, לעניות דעתי בית המשפט צדק בהחלטה שלו גם במישור המשפטי וגם במישור ההומני".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין
