גם אם הנכם אנשים נקיי כפיים וללא רבב, כאשר אין בעברכם היסטוריה פלילית, הטלפון ממשטרת ישראל בדבר זימון לחקירה יכול פתאום להפתיע אתכם.
כך סתם כרעם ביום בהיר אתם תבינו שבעוד ימים מספר אתה תאלצו לשבת בחקירה משטרתית, מול חוקר, מבלי שאפילו הנכם מודעים לסיבה לכך.
אם הגעתם לרגע שבו זומנתם לחדר החקירות, עליכם להיות מודעים לאמור דלהלן:
- זכויות – לרשותכם עומדות זכויות כמו הזכות לשתוק (שתקפה רק באם אתם חשודים באזהרה ולא אם אתם עדים) ובכך לא לענות על שאלות שעלולות "לגרום לכם להסתבך" וכן, וחשוב מכך, הזכות להתייעץ עם עו"ד (בכל שלב במהלך החקירה).
- החוקר המשטרתי – יש לזכור כי החוקר שם, כי תפקידו לגרום לכם להודות או לפחות לדלות מכם את המידע בדבר העבירה. חשוב שלא ליפול במלכודת שבדרך כלל מאפיינת חוקרים במסגרתה "הם רק מנסים להבין" ולשאול שאלות כביכול נאיביות.
-
מה שלא כתוב או צולם – לא קרה. זכרו לקרוא היטב את נוסח דבריכם ולוודא שהוא נכתב כפי שנאמר על ידכם במדויק.
אף על פי שאנו נוטים באופן טבעי ובאופן תמים לחשוב, כי מי ש"אין לו מה להסתיר" יכול להגיע לחקירה ללא היוועצות בעו"ד, הדבר רחוק מלהיות נכון. חקירה אינה עניין פעוט ולכל מילה היוצאת מפיו של הנחקר יש חשיבות רבה (גם אם לא תמיד מבינים אותה) ולא פעם , חקירה עלולה להסתבך ולסבך את הנחקר.
מהו תרגיל חקירה והאם הוא חוקי?
תרגיל חקירה הוא למעשה מצב שבו החוקר המשטרתי מציג לנחקר מצג שווא שלאחריו, כך הוא מקווה, הא יספר את האמת.
לדוגמה: החוקר יכול לומר שנחקר אחר העיד בעדותו, כי אתם אשמים וכי כעת עליכם להודות כי "אין לכם ברירה". דוגמה נוספת ונפוצה יותר היא בדיית ראיות, כלומר, החוקר יכול לומר שבביתכם נמצאו חומרים מפלילים כמו מסמכים אסורים או סם לא חוקי, כך ששוב "אין לכם ברירה" אלא, כביכול, להודות כדי לא לסבך את עצמכם.
תרגיל חקירה נוסף יכול להיות דרך הפגשה עם מעורב אחר באירוע, או הכנסת מדובב לתא במידה ומדובר בעצור או באמצעות הפעלת לחץ כזה או אחר על מנת לשבור את רוחו של הנחקר.
חשוב להבין שלא כל תרגיל חקירה הוא חוקי ולכן מומלץ להתייעץ, בטרם החקירה וגם במהלכה, עם עו"ד פלילי בעל ניסיון שיוכל עוד בטרם החקירה ובהסתמך על הראיות, לומר לכם מראש באילו תרגילי חקירה עלולים להשתמש נגדכם.
לאתר פאדי אסעד – עורך דין פלילי לחצו כאן.
