מדוח מיוחד של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, עולה כי מתוך סך אירועי חשש לאובדנות שטופלו במוקד 105 במשך כשלוש שנים, רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים הם בגילי 15-12. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום ויותר ממחציתם התקבלו בזמן הקורונה.
2,590 אירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם התקבלו וטופלו במוקד 105 מיום הפעלתו בפברואר 2018 ועד פברואר 2021; 54% מתוכם התקבלו בתקופת הקורונה (מרץ 2020 עד פברואר 2021) – על פי דוח מיוחד של יחידה 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. מתוך הדו"ח עולה, כי פורומים שבהם נמצאים ילדים ובני נוער מהווים מרחב מקוון אנונימי ובטוח, לקבלת תמיכה מצד הגולשים. חלק מהכותבים מביעים אמירות המעידות על רצון לשים קץ לחייהם וחלקם שביצע פעולה אובדנית.
פוסט אובדני בגיל 10
מנתונים ומגמות מתוך כלל האירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם שטופלו במוקד 105 כ-90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום, רוב מוחלט של השיח מתקיים בפורומים של בני נוער וחלק קטן מתקיים ברשתות החברתיות, מירב הכותבים המשתפים במצוקותיהם הם בגילי 12–15. ב-28 אירועים שטופלו במוקד כותבי התוכן האובדני היו ילדים מתחת לגיל 10.
רוב הדיווחים מגיעים למוקד מגולשים שנחשפו למצוקה ולפוסטים בהם חשש לאובדנות ששיתפו בני הנוער ברשת. בתקופת הקורונה הייתה עלייה של 129% בדיווחים מסוג זה וחלק לא מבוטל מהדיווחים מגיע גם ממנהלי עמותות ופורומים ו-69% מהכותבים פוסטים שמהם עולה חשש לאובדנות הינם ילדות ונערות. ניתן לומר כי יותר בנות משתפות ברשת בנוגע לחוויות קשות שהן חוות.
הקורונה יצרה עומס רגשי משמעותי
מניתוח תוכן של 536 אירועי חשש לאובדנות שהתקבלו וטופלו במוקד 105 מה-1 ביולי 2020 ועד ה-31 בדצמבר 2020 עולים הנתונים הבאים כי בתקופת הקורונה נצפתה עלייה בכמות הפוסטים המביעים מצוקה קשה ומעידים על דיכאון וחשש לאובדנות, ובד בבד הגיל הממוצע של כותבי הפוסטים בעלי תוכן אובדני ירד בהתמדה. בני נוער רבים ציינו שמגפת הקורונה יצרה עומס רגשי משמעותי בחייהם.
גם החזרה לשגרה, שהינה דבר חיובי, נשאה בחובה קשיים ומורכבות, בין היתר בשל הצורך להתאקלם מחדש למסגרות. ב- 90% מהפוסטים תיארו הכותבים מחשבות אובדניות, מתוכם קרוב לשליש תיארו מחשבות אובדניות עם כוונה ממשית להתאבד. 10% מהפוסטים תיארו ניסיונות אובדניים בפועל.
המתקשים התקשו יותר
מהנתונים עלה כי מצבם של ילדים ובני נוער, שטרום מגפת הקורונה התמודדו עם קשיים נפשיים, לימודיים וחברתיים, החריף בתקופת הקורונה. המצב "הנורמלי החדש", החליש עוד יותר את מערכות התמיכה הקיימות וכל אלה באו לידי ביטוי בעוצמת התחושות הקשות שעלו בפוסטים.
מהנתונים שהתקבלו מהמערכות של משטרת ישראל, משרדי החינוך והרווחה וגורמים בקהילה עולה כי מרבית הכותבים שביטאו מצוקה אובדנית ברשת סובלים משלושה גורמי סיכון עיקריים – קשיים משפחתיים, בהם תפקוד זוגי והורי לקוי וקשיים ביחסים בין ההורים לבין הילד/ה, הפרעות קשב וריכוז, חרדות והפרעות אישיות, דיכאון והפרעות פוסט-טראומטיות על רקע פגיעות מיניות הכוללות אשפוז קשיים חברתיים ולימודיים: התנהגויות חברתיות כמו חרם, בריונות, ביוש (שיימינג), דחייה חברתית ועוד. בנוסף, עלו קשיים סביב הלימוד מרחוק.
פנו לקבלת עזרה
מרבית התגובות היו מכוונות למניעת אובדנות ומתן תחושה של דאגה ואכפתיות לכותבים, בהם אמירה ברורה השוללת את המעשה האובדני, הזמנה לצ'ט פרטי בעיקר מצד אנשים פרטיים (על-פי התרשמות מוקד 105, חלקם בגירים) ומצד נציגי עמותת סה"ר, מתן עצות וכלים להקלת הכאב הנפשי והתמודדות עם הקשיים שהועלו. התגובות העידו כי בני הנוער ואזרחים משמשים כשומרי סף למניעת אובדנות, ומתגייסים במצבי משבר לסייע. הכשרות שומרי סף למניעת אובדנות נערכות כל העת בחסות היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות.
במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת אומרים כי במצבי משבר אקוטיים שבהם עולה חשש לאובדנות ולחיי אדם בקרב קטינים ברשת, יש לפנות למוקד 105 הפועל 24/7. במקרים שבהם הכותבים הינם תלמידים במוסדות החינוך, המשך הטיפול מועבר לבתי הספר בעזרת המפקחת על היועצים ומדריכת היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות של שפ"י. במקרים בהם נדרשת תמיכה רגשית ניתן לפנות גם לעמותות המציעות התערבות במשבר 24/7 כמו ער"ן או צ'אט של סה"ר.
_________________________________________________________________
