שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דנה מרשק מרום גזרה את דינם של ההורים, שהורשעו בהתעללות ותקיפה של בתם בת ה 6 מלוד, אשר נמצאה קשורה בחבל במקלחת בית הוריה. במסגרת גזר הדין הוטל על האב 10 שנות מאסר בפועל ועל האם 9 שנות מאסר בפועל, עונשי מאסר על תנאי ופיצויי בגובה 100 אלף שקלים למתלוננת. "למקרא כתב האישום עולה תמונה קשה, בלתי אפשרית להבנה, של ילדה דחויה ושאינה רצויה, אשר חיתה ללא זהות עד ליום שבו אנשי משטרה מצאו אותה קשורה, מתבוססת בצרכיה. הקטינה חיתה בגיהינום של ממש בביתה, כשהפוגעים בה הם בשר מבשרה, אלו שהולידו אותה".
מכתב האישום עלה, כי הנאשם הוא אזרח ישראלי והנאשמת היא אזרחית פלסטינאית אשר שהתה בישראל, לסירוגין, לעתים באישור כדין. הנאשמים הם בני זוג נשואים במשך 8 שנים. מהאישום הראשון עלה, כי בביתם, הנאשמים הזניחו את הקטינה בכך שמנעו ממנה מזון באופן שגרם לה לתת-תזונה קשה שהתאפיינה ברזון, בצלעות בולטות ובבטן שקועה. כתב האישום מתאפיין בתיאורים קשים על שעבר על הילדה בת ה-6 דווקא ממי שאמור היה לדאוג לשלומה – הוריה.
התעללות מתמשכת
כמו כן, הנאשמים לא שמרו על היגיינת גופה של הקטינה, לא דאגו לה לטיפולים רפואיים נאותים והותירו אותה בגפה בבית למשך שעות רבות ללא השגחת אחראי, באופן שגרם לה לחבלות חמורות. במהלך התקופה הרלבנטית, בהזדמנויות שונות שיפורטו, בביתם, התעללו הנאשמים בקטינה באופנים רבים ומגוונים, בין היתר, בתקיפתה, גרימת חבלות שונות וקשירתה.
בין השאר הנאשמת באחד המקרים, נטלה סיכה ארוכה באורך של כ- 10 ס"מ, הדליקה אש בכיריים וחיממה חלק מהסיכה על האש. ניגשה לילדה כשהסיכה הרותחת בידה והורתה לה לפתוח את הפה ולהוציא את לשונה. הילדה שחששה מהנאשמת, עשתה כדבריה, התנצלה, פתחה את פיה והוציאה את לשונה, ומיררה בבכי ובתחנונים כדי למנוע מהנאשמת מלהניח את הסיכה הרותחת על לשונה, למרות זאת הנאשמת הניחה את הסיכה הרותחת על לשונה של הקטינה וגרמה לה לכוויה.
סכין על הפה
במקרה אחר האם נזפה בילדה על כך ששיחקה בחשמל הילדה התחננה לסליחתה והבטיחה שלא תיגע עוד בחשמל, אז הניחה הנאשמת סכין רותחת על פיה, לשונה ועל ידה הימנית של הקטינה, עד אשר גרמה לה לכוויות.
מהאישום נוסף עלה כי במקרה נוסף בשעות הלילה, הילדה אחזה בשלט המזגן ושיחקה בו, האב שהבחין במעשיה דרש מבנו, בן ה-5 להביא לו חבל. והאב ניגש עם החבל לילדה ששהתה במטבח, הצמיד את ידיה האחת לשנייה וגם את רגליה, כרך את החבל מסביבן, ביצע קשר, והמשיך בכריכת החבל מסביב לצווארה של הקטינה.
כל אותה עת, כך מתואר באישום, צפתה האם במעשי האב ובעודה כפותה בחבל, הוציא הנאשם מצית מכיסו, הדליק אותה ושרף את כף ידה של הילדה באמצעות האש, עד אשר נגרמו לה כוויות, וכן סטר לקטינה על פניה.
כפותה באמבטיה
בעוד בני הבית ישנים, הצליחה הילדה להתיר את החבל ונרדמה על רצפת החדר. למחרת בבוקר, ניגשו ההורים לחדר והבחינו כי היא לא כפותה. האב נטל חבל, בעוד האם צופה במעשיו, כפת את הקטינה בתנוחת עובר באופן שכרך את החבל מסביב לגופה, הצמיד את רגליה באמצעות קשר וקיפל אותן לעבר בטנה, הצמיד את כפות ידיה לכיוון רגליה וקשר אותן, כרך את החבל מסביב לצווארה וחיבר את כל הקשרים יחדיו, כשראשה של הקטינה מכופף לעבר ידיה ורגליה המקופלות.
לאחר מכן הרים אותה ונשא אותה לחדר השירותים והניח אותה ארצה, כל זאת כשהנאשמת מלווה אותו. הנאשם סגר את דלת השירותים והותיר את הקטינה כפותה, חבולה ובוכייה. בהמשך, הוריד הנאשם את מפסק החשמל הראשי של הבית, והנאשמים עזבו את הבית עם ילדיהם לבילוי בחוף הים, כשהקטינה נותרה כלואה בשירותים.
"חבולה בגוף ובנפש"
השופטת מרשק מרום ציינה בגזר הדין כי מעשי ההתעללות והאלימות של הורים כלפי ילדתם בת ה-6 ,שבעטיים הורשעו הנאשמים, הם "יוצאי דופן בחומרתם, אכזריים ומחרידים במהותם, וקשים ומזעזעים בתוצאותיהם".
"מעשים אלו", כך נכתב בגזר הדין, "הותירו ילדה רכה בשנים, שלא חטאה בדבר, חבולה בגוף ובנפש, בשל התנהגות סדיסטית שלא יכולה להיות לה כל סיבה הגיונית לצד הזנחה פושעת, מצידו של מי שאמור היה להעניק לה אהבה-שאינה-תלויה-בדבר ולהגן עליה. בנוסף לפגיעות הפיזיות והייסורים, הנאשמים–ההורים פגעו פגיעה אנושה בנפשה וברוחה של הקטינה, בתמימותה, באמונתה בסובבים אותה וביכולתה לשים מבטחה באנשים מבוגרים".
השופטת הוסיפה כי למקרא כתב האישום "עולה תמונה קשה, בלתי אפשרית להבנה, של ילדה דחויה ושאינה רצויה, אשר חיתה ללא זהות עד ליום שבו אנשי משטרה מצאו אותה קשורה, מתבוססת בצרכיה. הקטינה עברה טלטלות ומעברים בין בית יתומים לבית הנאשמים והמשפחה המורחבת וחוזר חלילה, עד אשר 'זכתה' לעבור עם הוריה לישראל. אלא, שבמקום לקבל חום, אהבה ויציבות – ולו כפיצוי עבור אותן שנים אבודות, הקטינה חיתה בגיהינום של ממש בביתה, כשהפוגעים בה הם בשר מבשרה, אלו שהולידו אותה".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת דנה מרשק מרום
