מחלקת המחקר של הרשות השופטת פרסמה מחקר של מדד עומס העבודה השיפוטית, אשר נועד לאמוד וליתן משקל כמותי לעומס העבודה השיפוטית בבתי המשפט בישראל. מהמחקר עולה כי חסרים במערכת 92 תקני שופטים רק על מנת לעמוד במחזור פעילות שנתי תקין, מבלי להפחית את העומס המוטל כיום על השופטים. נתונים מהעולם המתפרסמים במחקר מצביעים על כך שבארצות אירופה יש פי 3 שופטים על כל 100 אלף תושבים וכי גם להצפה של מקצוע עריכת הדין יש השפעה ממשית על מצבם. כעת השאלה נשאלת מה יעשו עם המחקר האם יישמו אותו או שהוא יעלה אבק באחד המדפים ברשות השופטת?
משפט צדק?
עומס העבודה השיפוטית הוא נושא שמעסיק רבות את מערכת בתי המשפט בישראל ואת רשויות השלטון האחרות. הקלת עומס העבודה השיפוטית הכרחית לצורך הבטחת זכויות אדם בסיסיות ל"צרכני" מערכת המשפט, ובהן זכות הגישה לערכאות, הזכות למשפט הוגן, והגנה מפני עינוי דין אשר בא לידי ביטוי בהתמשכות ההליכים המשפטיים. הקלת העומס נחוצה גם לשם הבטחת תנאי העבודה של השופטים וצוותי העזר. לא אחת נזכר עומס העבודה המשמעותי המוטל על שופטי ישראל, בפרט בהשוואה לעומס העבודה השיפוטית במערכות משפט מקבילות בעולם.
המחקר שהינו ראשון מסוגו בישראל, שמדד במהלך חמישה שבועות רצופים את זמני הפעולות השיפוטיות שביצעו השופטות והשופטים בכלל הערכאות. עוד נמדדו מדדים "רכים" יותר, הנוגעים לחוסן ולשחיקה של שופטים. תוצאות המחקר משקפות את משך הזמן השיפוטי הדרוש, בממוצע, לטיפול בסוגי התיקים השונים המטופלים במערכת בתי המשפט, וכן הוא מציג "תמהיל יום עבודה שיפוטי ממוצע", הכולל מיפוי של זמני הפעולות השונות הנדרשות בטיפול בתיקים.
[pdf-embedder url="https://obiter.co.il/wp-content/uploads/2021/07/עומס-ברשות-השופטת-3.pdf" title="עומס ברשות השופטת (3)"]
הליכי התייעלות
המערכת יישמה מהלכי התייעלות משמעותיים בשנים האחרונות (ובהם הטמעת תקנות סד"א החדשות; כלים טכנולוגיים מתקדמים ודיגיטציה של שירותים; רפורמה מקיפה בהכשרת שופטים; ויצירת כלי מדידה בקרה ניהוליים). אך השפיטה היא משאב התלוי בגורם האנושי. מחקר עומס העבודה השיפוטית מלמד כי ללא תוספת משמעותית של תקני שופטים, לא ניתן יהיה להתמודד עם הגידול בביקושים – אשר נובע, בין היתר, מגידול האוכלוסייה הטבעי במדינת ישראל, מהגידול בפעילות העסקית במשק, וממשברים עתיים למשל, ריבוי הליכי חדלות פרעון עקב משבר הקורונה; ריבוי "מגה-תיקים" – תיקי ענק אזרחיים או פליליים המצריכים משאבים גדולים מהמערכת.
על פי תוצאות המחקר מדובר בהיקפי עבודה גדולים משמעותית לשופטים בישראל בהשוואה למדינות אחרות, מספר עצום של הליכים שנפתחים מדי שנה ושעות עבודה ארוכות מאוד ועומס רגשי. במחקר השווה את המצב באירופה לישראל שם יש 21.4 שופטים במשרה קבועה לכל 100 אלף תושבים לעומת ישראל עם 8.2 שופטים לכל מאה אלף תושבים.
איך השפיעה האינפלציה בעוה"ד על השופטים?
האינפלציה בעורכי דין גם משפיע על העומסים כאשר באירופה 164 עורכי דין לכל מאה אלף תושבים ובישראל 715 עורכי דין על כל 100 אלף תושבים ונכון לשנת 2018 באירופה נפתחו 2.4 תיקים בשנה על כל מאה אלף תושבים ואילו בישראל נפתחו 4.8 תיקים בשנה לכל 100 אלף תושבים שזה פי 2 מהממוצע האירופי.
במחקר שנעשה חישבו גם תקנים נדרשים, כאשר היום המצב הקיים הוא של 763 תקני שופטים ו-76 תקני רשמים וחסרים במערכת 92 תקני שופטים על מנת לעמוד במחזור פעילות שנתי תקין, מבלי להפחית את העומס המוטל כיום על השופטים. אך אם המערכת תרצה לעמוד במחזור פעילות שנתי תקין תוך הפחתת העומס המוטל כיום על השופטים והשוואתו למקובל בעולם – נדרשים 222 תקני שיפוט נוספים.
[pdf-embedder url="https://obiter.co.il/wp-content/uploads/2021/07/עומס-העבודה-השיפוטית-במערכת-בתי-המשפט-בישראל-.pdf" title="עומס העבודה השיפוטית במערכת בתי המשפט בישראל"]
מערכת ביהמ"ש: צריך תוכנית
מערכת בתי המשפט מבקשת לגבש תכנית משולבת של מהלכי התייעלות נוספים לצד תוספת תקינה מבוססת מחקרית, לצורך צמצום משמעותי של זמן הטיפול בתיקים, יצירת מנועי צמיחה למשק והבטחת הזכות להליך יעיל והוגן. המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליהו מצא, אמר לגבי עומסי העבודה המוטלים על שופטי ישראל, כי הכמות הממוצעת של תיקים ששופט בישראל נדרש לטפל בהם, בכל פרק זמן נתון, עולה כדי כפל ואף יותר על כמות התיקים המוטלת על שופט ברוב מדינות המערב.
______________________________________________________________
