שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, הורה למדינה ולעמותת והחי יתן את ליבו לפצות ב-56 אלף שקלים, כולל שכ"ט עורך דין, תובע בן 42, שנפצע בברך כאשר מעד על מפגע במהלך ביקור במתחם קבר אבדימי בחיפה.
על פי התביעה, התובע, ביקר יחד עם חבריו במבנה קבר אבדימי בחיפה. לפי הטענה, הרצפה בכניסה למתחם הקבר מצויה במפלס נמוך ממפלס סביבתו, ומותקנות בכניסה מדרגות לא שוות ולא תקניות. בעת הירידה פנימה, דרכה רגלו של התובע ב"אוויר", הוא נפל מטה, נחת "לא טוב" על רגלו ועקב כך נפגע בברך שמאל. בתצהיר נסיבות שצירף התובע, הוא מסר כי מדובר בקבר של רב המצוי בתוך מבנה, בבית העלמין הישן בחיפה.
טייל ונפל
על פי התביעה, הוא ביקר במקום יחד עם שלושה חברים. עוד תיאר כי הקבר נמצא במפלס הנמוך ממפלס הרצפה שסביב הקבר, ולכן יש לרדת אל הקבר כ- 2 מדרגות על מנת להגיע פנימה לרצפתו. לדבריו, עת נכנס אל המבנה, המדרגה הייתה בנויה בסמוך לפתח, לאורך חלק מפתח הכניסה, ולכן "דרך באוויר", נפל ונחת לא טוב על רגלו, הוא נחבל וחבריו סייעו לו להגיע אל הרכב לאחר מכן.
מומחה מטעם התובע, בתחום האורתופדיה, קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10 אחוזים בגין קרע במניסקוס וכן נכויות זמניות ומנגד מומחה מטעם הנתבעות קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות בשיעור 10 אחוזים בגין נזק קל לסהרון הפנימי. הצדדים לא הגיבו להחלטות בית המשפט בדבר הצעה לנכות מוסכמת ועל כן מונה מומחה מטעם בית-המשפט, אשר קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 5 אחוזים בגין הגבלה תפקודית קלה בברך. כן נקבע כי יתכן ובעתיד יזדקק לטיפולי פיזיותרפיה ורפואה משלימה.
נכות צמיתה
כאשר השופט מזרחי, קבע על מי מוטלת האחריות, הוא לא קיבל את עדותו של נציג המקומות הקדושים באזור הצפון שאחראי על מתחם הקבר המדובר.
"איני מקבל את טענת התירוץ, שהמקום מתוחזק באופן מכוון ברף מזערי, שאינו מאפשר להעמיד צוות אחזקה כנדרש, משום קושי תקציבי, כטענה המעניקה פטור מאחריות. אם זה מצב הדברים – תתכבד ותימנע הנתבעת מלאפשר גישה לציבור הרחב אל מתחם הקבר, ואם היא מאפשרת בכל זאת את הכניסה, אין לה כל פתחון פה של חוסר תקציבי. כעומק הרשלנות וכעוצמת הסיכון הקיים מן המפגע כך גם היקף התחזוקה הנדרשת מן הנתבעת והיא כשלה בכך", כתב השופט מזרחי בפסק הדין.
"זה לא החיים, זו רשלנות"
השופט הוסיף: "בכל הכבוד, אין לקבל את הנמקתו של העד, שלפיה מאחר ומצב התחזוקה ביחס למקומות קדושה רבים בארץ הינו בכי רע, אזי יש להרים ידיים לאות ייאוש ולקבל, כגזירת גורל, שזה מצב הדברים גם ביחס למתחם הקבר המדובר, וכי ברירת המחדל היא שיש לאפשר את המשך הסיכון הקיים לציבור המבקרים, אך משום חסר תקציבי, ולאפשר תאונות, כפי שקרה לתובע בתאונתו. איני מקבל את הטענה כי הנתבעת אינה יכולה להורות על סגירת המקום לביקורים לקהל הרחב, כפי טענת העד. הסברו של העד: 'לפי זה היו צריכים לסגור את המקומות הקדושים, אלה החיים', שהינו הסבר שמגיע מתוך ייאוש והשלמה עם המצב אינו מקובל".
__________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט מנחם מזרחי
__________________________________________________________
