שופט בית משפט המחוזי בת"א, שאול שוחט, דחה בקשת ערעור של גבר, על דחיית בקשתו לחשוף התכתבויות של בת זוגתו לשעבר עם בן זוגה הנוכחי וחברתה הטובה, זאת במסגרת סכסוך גירושים ביניהם.
לטענת הגרוש, ההתכתבויות יחשפו כי מערכת היחסים בין אשתו לשעבר ובן זוגה הנוכחי התנהלה עוד בטרם נפרדו ועל כן הסכם ממון ביניהם אינו מחייב.
על כן, כך טען, הוא לא יהיה חייב לתת לה את הדירה בשל הבגידה בו. ביהמ"ש: "לפני ששואלים 'מתי' החלה מערכת היחסים, יש לשאול האם זה בכלל מהווה תנאי".
במסגרת תביעת האישה עתר הגבר למתן צו שיורה למשיבה לגלות בתצהיר, בין השאר, כל תכתובת אלקטרונית לרבות תמונות, מסרים באתרים שונים וכו' שקיימה עם בן זוגה הנוכחי וזאת מחודש במשך כשנה, כמו גם את כל ההתכתבויות שנערכו בינה לבין חברתה גם זאת במשך כשנה.
לטענת המבקש מסמך ההתחייבות נחתם על ידי המבקש לאחר שלטענתו המשיבה הטעתה אותו והציגה בפניו מצגי שווא כאילו בכוונתה לעשות ניסיון כן ואמיתי לשלום בית כאשר בפועל באותו הזמן ניהלה רומן מאחורי גבו עם בן זוגה הנוכחי.
תנאי הסכם הממון
המסמכים הנוגעים להתכתבות עם החברה, נדרשים משום שבמועדים הרלוונטיים הייתה המשיבה בקשר עם חברתה, שיתפה אותה בדבר בגידתה ובדבר רגשותיה וכוונותיה האמיתיים כלפי המבקש.
הטעם לבקשה היה שבהסכם הממון, ובתוספת להסכם הממון נקבע לטענתו כי ככל שהצדדים, ייפרדו בעטיו של אדם אחר, אשר נכנס לחיי המשיבה, אז המשיבה לא תהא זכאית לזכויות שהעניק לה התובע מכוח הסכם הממון.
המבקש הסביר כי מכאן הצורך שלו להוכיח את דבר בגידתה של המשיבה בו, עובר לפרידת הצדדים, וזאת כדי לזכות בסעד לו עתר בתביעתו לביטול העברת הזכויות בדירה שקיבלה המשיבה מכוח התוספת להסכם הממון.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה והפנה לפסיקה הנוגעת למשנה הזהירות שעל בית המשפט לנקוט בעת מתן צווים לעיון במידע מתוך מכשירי טלפון תוך קביעה כי "משהתובע עצמו טוען בכתב תביעתו כי יש לו שלל ראיות כי גבר אחר נכנס לחייה של הנתבעת, סלולה הדרך להוכיח טענתו זו באמצעות אותן שלל עדויות וראיות ועדויות וראיות נוספות ואין מקום לאפשר לו לעשות כן באמצעות הצו לו הוא עותר במסגרת בקשה זו תוך פגיעה אנושה ובלתי מידתית בפרטיותה של המבקשת וגם בפרטיותו של צד ג' אשר אינו צד להליך".
פגיעה בפרטיות? על מה?
כאמור השופט שוחט גם הוא דחה את בקשת הערעור של הגבר לאחר שציין כי לא שוכנע כי החלטת בית המשפט קמא נוגדת את הדין או גורמת למבקש עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור.
"סבורני", כתב השופט, "כי המידע שהתבקש על ידי המבקש עשוי להיות רלוונטי לניהול תביעתו רק לאחר שיעלה בידי המבקש לעבור משוכות לא פשוטות. בעוד שהמבקש הציג בבקשה זו שלפניי, כמו גם בהליך לפני בית המשפט קמא, כי הפלוגתא העיקרית היא 'מתי' ניהלה המשיבה קשר רומנטי עם בן זוגה הנוכחי, האם הפרה את ה'תנאי' ש'כל זכותה של המשיבה לדירה' מושתתת עליו לטענתו – הפלוגתא האמיתית והמקדמית היא בכלל אם קיים תנאי שכזה".
"זה לא המתי, זה התנאי"
השופט שוחט הוסיף: "בין הצדדים קיימת מחלוקת אמיתית ומרכזית בשאלת פרשנות ההסכם וקיומו בכלל של התנאי לו מכוון המבקש. עתירת המבקש הייתה לקבלת מסמכים שפוגעים פגיעה קשה בפרטיות המשיבה ואחרים (בן זוגה הנוכחי) לצורך הוכחה עובדתית של התקיימות נסיבות שלטענת המבקש יש בהן להוכיח כי המשיבה 'הפרה את התנאי' בשעה שטרם עלה בידו להוכיח כלל את קיומו של התנאי!".
לצפייה ודירוג כבוד השופט שאול שוחט
