בשנים האחרונות שוק התעסוקה החרדי הולך ומתבסס. אם בעבר נדיר היה לראות עובדים חרדים בעמדות מפתח, הרי שהיום ניתן לראות יותר ויותר חרדים בתפקידי ניהול, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. משיחות שניהלתי עם מנכ"לים של חברות גדולות אני שומע יותר ויותר על היתרונות שבעובד החרדי: המסירות לעבודה, היושר, וההקפדה על השעות, כל אלה ועוד גורמים לחברות לפנות לשוק העבודה החרדי. ניתן לראות חברות הייטק רבות, משרדי עורכי דין וראיית חשבון, פותחים שלוחותיהן בערים החרדיות.
אולם לצד התפתחות חיובית זו לא ניתן להתעלם מתופעה של אפליה על רקע דתי בחלק ממקומות התעסוקה. לא פעם מגיעים אלי עובדים חרדים המתלוננים על אופי השאלות העולות בראיון הקבלה לעבודה, שאלות שאינן קשורות לעבודה אלא לחייהם הפרטיים והן נובעות, לצערי, מגורמים שאינם קשורים לעולם התעסוקה אלא מדעה מוקדמת של המעסיק החילוני על העובד החרדי. בנוסף, האפליה קיימת גם בקרב אלו שכן התקבלו לעבודה ובאה לידי ביטוי בכך שעל אותה עבודה בדיוק, ירוויח העובד החרדי פחות.
אם כך, כיצד ניתן להתמודד משפטית עם אפליה זו?
ככלל, הזכות לעבוד, להתפרנס בכבוד ולא להיות מועסק/ת בתנאי ניצול או אפליה היא חלק מזכויות האדם הבסיסיות. הפגיעה בשוויון ההזדמנויות של האדם בעבודה מובילה גם לפגיעה בכבודו של האדם ובחירותו ופוגעת בנפשו ובגופו. התייחסות מפלה זו מפריעה לנו כחברה לנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון במגוון האנושי שלנו. ולכן, חשוב להבטיח כי כל אדם, באשר הוא אדם, ירגיש נוח במקום עבודתו, ימצה את היכולות הגלומות בו ויינתן לו שוויון ההזדמנויות המובטח על פי חוק.
על פי חוק, אפליה אסורה בעולם העבודה הינה בין היתר התייחסות שונה לאדם על רקע דתו. האפליה בעבודה נגרמת בשל דעות קדומות או אינטרסים כלכליים או אחרים של המעסיקים, המובילים את המעסיקים להניח שהאדם אינו כשיר ומתאים לעבודה, ושניתן להעסיקו בתנאים לא הוגנים, לפטרו או לגרום לו להתפטר וזאת רק בשל השתייכותו לקבוצה מסוימת (דוגמת אוכלוסייה חרדית).
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי נטל ההוכחה לאי-אפליה מונח על כתפיו של המעביד בבית המשפט. דהיינו, המעביד יהיה אמור לשכנע את השופטים כי לא ננקטה כל אפליה פסולה במסגרת העבודה. לדוגמא, במקום בו מעביד משלם שכר נמוך לעובד החרדי, יהיה עליו להוכיח שמדובר בשוני הנובע מעניינים רלוונטיים לעבודתו של האחרון. דוגמא נוספת, מעביד אשר פיטר עובד מחמת דעות פוליטיות (דוגמא לכך ניתן לראות פעמים רבות בארגונים ציבוריים וממשלתיים), עלול לעצמו עצמו על ספסל הנתבעים בבית הדין לעבודה.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מעניק לבית הדין לעבודה שתי סמכויות בעניין אפליית עובדים – ראשית, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים נרחבים עבור העובד במקום בו הוא הופלה לרעה במקום עבודתו. שנית, השופטים הינם ברי סמכות להשיב את העובד לעבודתו (במקרה של פיטורים) או לעכב שינויים במעמדו במידה ומדובר בהליך שאיננו הוגן. על פי החוק, תביעה בגין אפליה במקום העבודה חייבת להיות מוגשת כ-12 חודשים לכל היותר לאחר היווצרות עילתה. במידה וחלפה שנה מהאירוע הנטען, התביעה התיישנה ואין להעלותה עוד.
לסיכום, האפליה בעבודה קיימת אך אינה גזרת גורל. אם אתם חשים כי הופלתם על רקע היותכם חרדים, פנו עוד היום לעורך דין העוסק בדיני עבודה ובררו את האפשרות לעמוד על זכויותיך. רק תביעות מסוג זה ישנו את הגישה אצל מעסיקים מפני אפליה על רקע דתי.
עו"ד אורית בשן עוסקת בדיני עבודה ובלשון הרע
