פרשת נתיבי ישראל: שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט, גזרה על אלכס ויז'ניצר, המנכ"ל לשעבר של החברה הממשלתית נתיבי ישראל (מע"צ לשעבר), עונש של שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בגובה 850 אלף שקלים זאת לאחר שהורשע בעבירת בקשת שוחד.
במסגרת הסדר טיעון הכולל כתב אישום מתוקן והסכמה לעונש במהלך בחודש שעבר, הודה והורשע ויז'ניצר בעבירת בקשת שוחד. בכתב האישום המתוקן בו הודה נטען כי בעת ששימש מנכ"ל נתיבי ישראל (נת"י), הייתה חברת ניהול הפרויקטים 'אפשטיין ובניו בע"מ' קשורה עם נת"י בחוזים לניהול פרויקטים, בשווי של עשרות מיליוני שקלים.
החשד: אלכס ויז'ניצר ביקש שוחד
החל משנת 2005 ועד שנת 2009 פנה ויז'ניצר כמה פעמים ליואב סרנה, בעלי חברת אפשטיין, ואמר לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור העבודות שאפשטיין מקבלת מנת"י, שכן, הוא וסרנה "שותפים" וסרנה "חייב לו".
ויז'ניצר, כך על פי הרשעתו, אמר לסרנה מספר פעמים כי אם לא יענה לדרישות השוחד שלו הוא יביא לפגיעה בחברת אפשטיין. בשנת 2010 ויז'ינצר הזמין את סרנה לפגישה בבית קפה בה נכח אדי זלינגר המקורב לויז'ניצר. בפגישה אמר ויז'ניצר לסרנה כי זו העת להסדיר את "חובו" ודרש להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר.
פרשת נתיבי ישראל
בשל חששו של סרנה כי ויז'ניצר יביא לפגיעה ממשית בחברת אפשטיין, תאמו סרנה וזלינגר מנגנון להעברת 100 אלף שקלים לידיו של אלכס ויז'ניצר, וסרנה אף העביר שיק על סך זה לידיו של זלינגר. בסמוך לאחר מכן התחרט זלינגר והודיע כי הוא מסרב לקחת חלק במהלך.
כתב האישום נגד ויז'ינצר, הוא חלק מפרשת 618, אשר מכונה "פרשת נתיבי ישראל" – פרשת שחיתות רחבת היקף שנחקרה בעיקרה ע"י חוקרי יחידת יאל"כ של להב 433 ובה הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שלושה עשר כתבי אישום. הציר המרכזי של הפרשה סובב סביב עבירות שחיתות שבוצעו בחברה הממשלתית במשך כעשור, על ידי מנהלים ועובדים בה, וכן על ידי ספקים חיצוניים בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים.
______________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל ברנט
______________________________________________________________
