בדרך כלל, אנו רגילים כי ההכרעה בנושא סכסוך בין שני גופים נתונה לבית המשפט. כלומר, השופט ייקרא את התיק, יישמע את טענות הצדדים ויחליט. הבעיה היא שבמקרים כה רבים מערכת בתי המשפט עמוסים מכל וכל, עד כדי שאופציה של פתרון חוץ משפטי נראית כעדיפה מיום ליום. כך למעשה נולדו הגישור והבוררות.
זכרו, כי המגשר הוא אינו בורר וההיפך!
הבורר דומה מאד לשופט, הוא גורם אשר מקובל על שני הצדדים ומקיים הליך "מעין-שיפוטי", שומע את כל הצדדים, והחלטתו שמגיעה בסופו של הדיון, מקובלת על הצדדים, בהסכמתם מראש. בבוררות, הצדדים שמים את מבטחיהם המלאים בידיו של הבורר וקובעים לקבל את כל שיחליט.
המגשר לעומת זאת, הוא גורם שהוסכם על ידי הצדדים ותפקידו ללוות אותם, להנחות אותם כיצד לקבלת את ההחלטות בהסכמה. המגשר אינו המחליט, אלא הצדדים בסופו של דבר מקבלים החלטה משותפת.
הליך הגישור
במהלכו, המגשר ייפגש עם הצדדים על מנת לראות כיצד לפעול בנושא. בניגוד לבוררות, המגשר יכול להיפגש עם כל צד בנפרד וכמובן, עם כל הצדדים יחד. מטרתו היא איננה להחליט, אלא לקדם תקשורת מועילה בין צדדי הסכסוך ולסייע לכל צד להבין מה האינטרסים החיוניים שלו או כיצד הוא יכול להגן עליהם. בנוסף, המגשר מסייע לצדדים בפתרונות יצירתיים לבעיה שלהם, אשר יאפשרו לכל צד לשמור על האינטרסים שלו ככל ניתן.
אז מה עדיף?
ראשית כל, יש לציין כי הפנייה, מלכתחילה לפתירת סכסוך מחוץ לדלתות בית המשפט היא כבר נכונה. היא חוסכת זמן וכסף יקרים ביותר. בכל הנוגע לבוררות, עליכם לוודא כי זהו אכן הבורר שמתאים לכם בצורה הנכונה ביותר. מרגע שהחלטתם לבחור בבוררות, אתם מתחייבים לקבל את פסק דינו של הבורר. לעומת זאת, בכל הנוגע לגישור, ייתכן וזהו פתרון יותר גמיש שמאפשר לכם להציג את הבעיות, בגינן לא ניתן לפתור את הסכסוך, בפני אדם חיצוני על מנת שזה יחווה דעתו ויאפשר לכם נקודת מבט נוספת על העניין.
ברור לגמרי שכל עניין פתרון המריבה הוא בבסיסו פשרה אבל חשוב שתהיה זו הפשרה הכי קרובה שתשרת את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר.
______________________________________________________________
