שופטת בית משפט השלום בירושלים, חוי טוקר, דחתה בקשה של בית כנסת במעלה אדומים להוציא צו מניעה קבוע האוסר על אחד המתפללים להיכנס בשערי בית הכנסת וחציריו ולהתרחק ממנו במרחק של 50 מ', וכן לחייב אותו באלפי שקלים. השופטת לא רק שדחתה את התביעה, היא אף חייבה את בית הכנסת בתשלום הוצאות בסך עשרת אלפים שקלים.
התובעת הינה עמותה רשומה שמטרותיה העיקריות של העמותה הן הקמתו, ניהולו והחזקתו של בית הכנסת. מאז סיום בנייתו, העמותה מפעילה ומנהלת את בית הכנסת לתפילות ולאירועים נוספים. לטענת בתובעת, הנתבע שמתפלל בבית הכנסת משנת 2007, מהלך אימים, צועק ומקלל את באי בית הכנסת, המתפללים וחברי העמותה.
"הגיע שיכור לבית הכנסת"
התובעת טענה כי הנתבע נהג להגיע לבית הכנסת, לשתות אלכוהול עד שוכרה ולהפוך את בית הכנסת למסעדה בשבתות ובחגים. למרות הבקשות הרבות של חברי העמותה, הנתבע לא הפסיק עם מנהגיו. עוד נטען כי התנהגותו של הנתבע הובילה לתגרות אלימות בין המתפללים. לפיכך, הוגשה תלונה במשטרת ישראל. לטענת התובעת, הנתבע פגע בתדמית בית הכנסת וברגשות מתפללים רבים, אשר בחרו לעזוב את בית הכנסת ופנו להתפלל בבתי כנסת אחרים בעיר מעלה אדומים. בנוסף, התנהגות הנתבע פגעה בתרומות לבית הכנסת.
הנתבע, טען מנגד, שמדובר בסכסוך פנימי בתוך העמותה, בשאלה מי הם חברי העמותה ומי הם חברי הוועד של העמותה. מחלוקת זו הינה בסמכות בית המשפט המחוזי בלבד ולכן אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה והצמדת התביעה הכספית לתביעה הינה הצמדה מלאכותית בלבד. עוד נטען על ידו כי הוא ביקש שקיפות מצד העמותה לגבי מה נעשה עם התרומות ורק לאחר הגשת תלונה במשטרה העמותה פרסמה דוחות ומאז הגשת התלונה חברי העמותה מתנכלים ומנדים אותו ואת קבוצת המתפללים שלו.
הנתבע: "מתנכלים לי"
חברי העמותה לא מאפשרים לו להיכנס למטבחון, לקיים את מנהג השתייה בזמן המפטיר או לעלות לתורה באזכרות. לטענת הנתבע, בניגוד לשהוצג, נוהג השתיה היה מוכר בבית הכנסת. עוד ציין כי הירידה בהכנסות של בית הכנסת היא לא כי הוא מבריח את המתפללים אלא מפני שהתורמים העיקריים שהיו מהקבוצה של הנתבע עזבו הוא טען גם כי הוא הציע מספר פעמים לפתור את הסכסוך אצל בורר או רב העיר, אך התובעת לא הסכימה לכך.
השופטת טוקר, שדחתה את התביעה, ציינה כי בניגוד לתמונה שאותה ניסתה לצייר התובעת כאילו מקורן של התגרות שהתפתחו בבית הכנסת הינו בנתבע, עולה מהעדויות כי מדובר בסכסוך בין שתי קבוצות של מתפללים בבית הכנסת, בין היתר, לאור בקשת מספר מתפללים מנושאי תפקידים בעמותה דין וחשבון ומדובר בסכסוך עם קבוצת מתפללים ולא עם הנתבע בלבד.
לא להגביל זכויות מתפללים
"בית הכנסת", אמרה, "ממלא תפקידים רבים בחיי הקהילה היהודית. זהו מרכז קהילתי, מרכז לימודי, מרכז שמציינים בו שמחות ויגון ומקום התפילה הקהילתי. בית הכנסת בחיי רבים, הינו מרכז החיים הבסיסי שלתוכו מושקעים משאבים רבים, בין אם כספיים ובין אם רגשיים. בתי הכנסת משמשים כמקום המאחד את הציבור תחת קורת גג אחת, כעם אחד".
עוד הוסיפה: "במשך דורי דורות הוגבלו זכויות מתפללים מדתות שונות להתפלל ברשות היחיד וברשות הרבים. כעת, במדינת ישראל, בארץ ישראל, שחרתה על דגלה את חופש הדת, חופש התרבות וחופש הביטוי, המקרים שבהם יגביל בית המשפט זכויות יסוד אלה, יהיו רק למען מטרה שלא ניתן להשיג באמצעים הפוגעים פחות. לא התרשמתי כי הנסיבות שביסוד התובענה הן מסוג אותן נסיבות שיצדיקו מתן צו מניעה קבוע שימנע מן הנתבע מלהיכנס לבית הכנסת".
___________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת חוי טוקר
____________________________________________________________
