שופטת בית משפט השלום ירושלים, מיכל שרביט, הורתה למדינה לשלם להורים 1.85 מיליון פיצוי, כולל שכ"ט עו"ד, בתביעה על רשלנות רפואית שהביאה למותו של תינוק בן חמישה ימים בעקבות איחור בזיהוי מצוקה עוברית במרכז הרפואי רמב"ם. "התקיים בענייננו הקשר הסיבתי המשפטי, זאת לאור מצוקת העובר הקיצונית כפי שבאה לידי ביטוי ברישום המוניטור היה על הצוות הרפואי לצפות כי עיכוב בחילוץ העובר עלול לגרום לנזק ובכלל זה לפטירתו. התרשלות המיילדת בזיהוי המצוקה במועד מוקדם יותר והעיכוב שנגרם בשל אי היערכות חדר הניתוח לביצוע הניתוח הקיסרי הבהול העמידו את היילוד בסיכון שלמרבה הצער התממש ועקב כך נגרם מותו של היילוד", נכתב בפסק הדין.
על פי התביעה, הריונה השני של התובעת הסתיים באורח טראגי בלידה בניתוח קיסרי בהול של יילוד אשר פיתח אנצפלופתיה היפוקסית אסכמית ופגיעה רב מערכתית שהובילו לפטירתו המצערת בגיל חמישה ימים. בתביעה שלפניי נטען כי איחור בזיהוי מצוקה עוברית כמו גם עיכוב בביצוע הניתוח הקיסרי הם שהובילו לפטירת היילוד, ועל כך נתבע פיצוי מן הנתבעת.
איחור של דקות בקריאה לרופא
התובעים צירפו את חוות דעתו של ד"ר אליעזר הורנשטיין, מומחה ברפואת נשים ומילדות, ובחוות דעת פרופ' יהודה היס, מומחה בפתולוגיה ורפואה משפטית, אשר ביצע נתיחה לאחר המוות וכן של הפסיכיאטר המטפל בתובעים.
לעומתם הנתבעת הגישה בתמיכה לטענותיה את חוות דעתו של פרופ' רון גונן, מומחה במיילדות וגניקולוגיה וכן תצהירי עדות ראשית של הצוות הרפואי שהיה מעורב במהלך הלידה המיילדת וכן רופא בכיר במחלקת נשים ויולדות והרופאה מרדימה.
לאחר שמיעת כל העדויות וחוות דעת המומחים קיבל בית המשפט את טענת התובעים לפיה המסקנה שעולה היא שחל איחור של בין שלוש לארבע דקות בקריאת המיילדת לרופא ואיחור זה מהווה התרשלות בביצוע המעקב המקצועי הנדרש באמצעות המוניטור שהרישום בו העלה מצוקת עובר קיצונית.
השופטת: "יש קשר סיבתי בין הרשלנות למותו של התינוק"
"אלמלא האיחור", כתבה השופטת בפסק הדין, "היה הרופא נקרא אל היולדת ומתחיל קודם לכן לבצע את פעולות ה'החייאה תוך רחמית' ושקילת לידת ואקום, פעולות שארכו כארבע דקות, כך שלאחר שאלה לא צלחו הייתה מתקבלת ההחלטה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי דחוף במועד מוקדם יותר".
השופטת התייחסה גם לעובדה שחדר הניתוח לא היה מוכן בעת הגעת היולדת: "אמנם לא חל עיכוב בהובלת היולדת מחדר הלידה לחדר הניתוח הקשור באי המענה, נוכח המהירות בה פעל הרופא להעברת היולדת יחד עם הרופא המתמחה והמיילדת במעלית הייעודית המחברת בין הקומות השונות. עם זאת בהעדר הודעה מוקדמת הרי שעם כניסתם למתחם חדרי הניתוח הופתע הצוות מבואם. נדרש אם כן זמן נוסף לשם הכנת חדר הניתוח, נדרש זמן נוסף לאחיות חדר הניתוח לפתיחת הציוד ופריסתו משך חמש עד שבע דקות. בעטיה של ההתרשלות בזיהוי המצוקה העוברית ובאי מתן התראה מוקדמת לחדר הניתוח על ניתוח קיסרי דחוף נגרם אם כן עיכוב כולל של בין שבע לשמונה דקות בלידת היילוד".
השופטת שרביט קבעה כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין פטירתו המצערת של היילוד. "התקיים בענייננו", כך כתבה, "הקשר הסיבתי המשפטי, זאת לאור מצוקת העובר הקיצונית כפי שבאה לידי ביטוי ברישום המוניטור היה על הצוות הרפואי לצפות כי עיכוב בחילוץ העובר עלול לגרום לנזק ובכלל זה לפטירתו. התרשלות המיילדת בזיהוי המצוקה במועד מוקדם יותר והעיכוב שנגרם בשל אי היערכות חדר הניתוח לביצוע הניתוח הקיסרי הבהול העמידו את היילוד בסיכון שלמרבה הצער התממש ועקב כך נגרם מותו של היילוד".
_____________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל שרביט
_____________________________________________________________
