עם לכתו של אדם קרוב, לצד הצער על האובדן, מתעוררות שאלות רבות לגבי זהות היורשים את הונו ונכסיו של המנוח. חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, מסדיר את ענייני הירושה בעת פטירתו של אדם בשתי חלופות: האחת, באם הותיר הנפטר צוואה המפרטת את רצונו והשנייה, קובע החוק מי יהיו היורשים על פי דין באם לא הותיר הנפטר צוואה.
החוק מגדיר כיצד לחלק את הרכוש לפי סדר יורשים:
1. ראשית, מי שהיה בעת מות המוריש בןבת זוגו – הוא היורש את המטלטלין של הבית, המכונית וחלק משאר העיזבון (הנקבע על פי קרבתם המשפחתית של שאר היורשים).
- ילדי המוריש – אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם – נכדיו, ואם הם נפטרו – ניניו.
-
הוריו של המוריש – יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם – אחי המוריש, ואם הם נפטרו – אחייני המוריש.
-
הורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) – יורשים את הנפטר רק אם לא הותיר אחריו בן זוג, הורים או אחים. אם הסבים נפטרו, יורשים צאצאיהם – דודי המוריש, ואם הם נפטרו – בני הדוד של המוריש.
היורשים מסודרים לפי סדר הזכייה על פי דין, כך שילדי המוריש ונכדיו קודמים להורי המוריש ואחיו, והורי המוריש ואחיו קודמים לסבי המוריש ודודיו ולא עוברים לראש האב הבא אם ישנם יורשים בראש האב שלפניו.
במידה והמוריש הלך לעולמו ללא יורשים כלל וכלל, אזי רכושו יועבר לבעלות המדינה.
כיצד מחולקת הירושה?
א. עיזבון של נפטר שהותיר אחריו בן זוג וילדים, מתחלק שווה בשווה בין בן הזוג לבין הילדים וילדיהם. לעומת עיזבון של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים, ואז יחולק העיזבון שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי הנפטר.
ב. אם הנפטר הותיר אחריו בן זוג, אך לא הותיר אחריו הורים אלא אחים בלבד, העיזבון יחולק 2/3 לבן זוג ו-1/3 הנותר מתחלק בין האחים באופן שווה ביניהם.
ג. בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.
ד. הילדים ירשו את העיזבון כולו אם הנפטר לא הותיר אחריו בן זוג.
ה. הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
ו. ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם (דודיו של המנוח).
צו קיום צוואה
בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה במקרה בו מנוח הותיר אחריו צוואה, בנסיבות אלה נדרש מהרשם לאשר את תקפותה של הצוואה וליתן לה תוקף של צו לצורך חלוקת עזבונו של המנוח בהתאם לאמור בצוואתו. אדם הרואה עצמו נפגע מצו קיום צוואה רשאי להגיש התנגדות לבקשה למתן צו קיום הצוואה כאשר קיימות מספר עילות להתנגדות כגון: המצווה לא היה כשיר לערוך את הצוואה ו/או המצווה היה נתון תחת השפעה ולחץ בלתי הוגנים בשעת עריכת הצוואה, החתימה ע"ג הצוואה איננה חתימתו של המנוח.
צו ירושה
בקשה לצו ירושה גם היא מוגשת לרשם לענייני ירושה וזאת במצב בו המנוח לא הותיר אחריו צוואה. צו הירושה יכיל בתוכו מי הם יורשיו של המנוח בפועל ומה חלקו של כל אחד מהיורשים בעיזבון שהותיר אחריו המנוח. מי שרואה את עצמו כמי שעלול להיפגע ממתן צו הירושה לדוגמא: מקרים בהם ידוע למאן דהוא כי קיימת צוואה למנוח ואולם היא לא הוגשה לרשם לענייני ירושה או שמא קיימים יורשים נוספים אשר לא צוינו בגוף הבקשה למתן צו ירושה, רשאי להגיש התנגדות לצו ירושה.
ניהול עיזבון
בצוואתו יכול אדם לבחור למנות מי ינהל את עזבונות לאחר פטירתו ויכול הוא אף לנקוב בשמו של עו"ד אשר ישמש כמנהל העיזבון, כמו כן, ניתן לבקש, בבקשה מתאימה, מהרשם לענייני ירושה או מבית המשפט לענייני משפחה למנות מנהל עיזבון גם אם אין אזכור לכך בצוואתו של המנוח. מנהל העיזבון ירכז את מלוא נכסי העיזבון, ישלם חובות שהיו למנוח (היה והיו) ולאחר מכן יחלק את יתרת העיזבון בין היורשים עפ"י הוראות הצוואה באם קיימת או הוראות בית משפט.
באם אתם נדרשים לנהל מאבק על ירושה, מומלץ וכדאי לעשות זאת באמצעות עו"ד מנוסה ואמין שידע כיצד לדרוש את שמגיע לכם.
