האם ביהמ"ש בישראל מוסמך לדון באישום על קטטה ביוון?

צעיר עתר לביהמ"ש העליון בדרישה לבטל את העמדתו לדין על גרימת חבלה חמורה באחר במהלך קטטה בזמן שהותו באי זקינתוס יוון. בא כוחו, עו"ד ניר יסלוביץ: "עבירת חוץ"
רונן לוי |
האי זקינתוס. צילום: envato

לבית משפט העליון הוגשה עתירה נגד היועמ"ש, המשטרה ובית משפט השלום ברחובות, לפיה יקבע כי העבירה אותה עבר, צעיר שהואשם בחבלה חמורה בגין קטטה באי זקינתוס, הינה עבירת חוץ שיש להעמיד את הצעיר לדין ביוון. הסניגור עו"ד ניר יסלוביץ ציין בעתירה בין השאר כי יש בסקירת הדין הזר לשמש כראיה המחזקת את הצורך בביטול כתב האישום, מחמת הגנה מן הצדק, וזאת משום שיש בה כדי ללמד שעומדת לנאשם סייג לאחריות פלילית, בהתאם לדין היווני.

לפני כשנתיים, הוגש כנגד העותר, כתב אישום לבית המשפט השלום ברחובות המייחס לו ביצוע עבירה של חבלה חמורה, בסעיף 2 לכתב האישום, צוין כי העבירה המיוחסת לעותר, התבצעה בעיר זקינתוס שביוון.

עבירת חוץ

היועמ"ש, הוא זה שחתם על הסכמה להעמדת העותר לדין על עבירת חוץ ועל פי הנחיית המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, לא היה כל צורך למצוא מומחה לדין היווני, בעוד עו״ד מוריה גרץ, מלשכת פרקליט המדינה, הורתה למחלקה הבינלאומית, כי ניתן לאתר אך ורק את הוראה החוקית הרלבנטית בדין הזר מבלי שתערך חוות דעת לעניין הדין הזר.

במהלך הדיון הראשון שהתקיים בתיק לפני כשנה ביקש עו"ד יסלוביץ, לבטל את כתב האישום מחמת פגם בכתב האישום. לטענתו העותר העומד לדין על עבירת חוץ, לפי סעיף 9 (ב) לחוק העונשין, ובהיעדר חוות דעת לעניין הדין הזר למעלה משנה לאחר שהוגש כתב האישום, הרי ישנו חוסר מהותי בחומר החקירה וכן פגם בהליך.

עו"ד יסלוביץ, הוסיף וטען, כי הדרישה להגשת חוות דעת, אינה טכנית אלא מהותית, ובמקרה הנדון, עומד לעותר סייג לאחריות פלילית לפי חוק העונשין היווני ולאור קיומו של הסייג לאחריות פלילית בדין היווני, לא ניתן לנהל את ההליך הפלילי בארץ.

איתור עורך דין
"פגם בכתב האישום", עו"ד ניר יסלוביץ

עו"ד ניר יסלוביץ: "לבטל את כתב האישום"

בדין היווני קיים סייג לאחריות פלילית בסעיף 308(2) לקוד הפלילי היווני, בעוד סעיף זה קובע, כי המעשה לא ייחשב כפלילי, באם הקורבן הסכים לאלימות. ובסקירת הדין הזר שנערכה על ידי המשטרה, כתחליף לקבלת חוות דעת לדין הזר, כי לפי סעיף 308(3) מצב בו החבלה הינה תוצאה ישירה של התגרות מצד הקורבן, ייתכן והעונש יעמוד כשיקול לטובת התוקף.

סקירת הדין היווני כפי שנערכה על ידי היועמ"ש חושפת באופן חד וברור, כי לפי סעיף 308 לקוד הפלילי היווני, מעשה שתוצאתו הינה חבלה חמורה העונש הינו שנתיים מאסר, וזאת בשונה מהעונש הקבוע בחוק העונשין הישראלי, בגין עבירה של גרימת חבלה כאמור בכתב האישום שהוגש כנגד העותר.

כעת מבקש עו"ד יסלוביץ מבית המשפט העליון להוציא צו להורות לפיו בית המשפט בישראל אינו מוסמך לדון בכתב האישום נגד העותר ולהסביר מדוע הוגש כתב אישום כנגד העותר בגין עבירת חוץ, כאשר אין מחלוקת שקיים בדין היווני, סייג לאחריות פלילית.


עו"ד ניר יסלוביץ

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות