שופטת בית משפט השלום התל אביב, כריסטינה חילו-אסעד, הורתה למדינה לפצות אדם ב-4,000 שקלים זאת מאחר ולמעלה מ-24 שעות היה עצור במעצר שווא לאחר שנעצר בגין צו הבאה למרות שהוא בוצע כבר לפני.
לפני מספר חודשים, הובא המבקש לאולם המעצרים על ידי שוטרי משטרת ישראל במסגרת ביצוע צו הבאה הסנגור טען כי מדובר בצו הבאה אשר בוצע זה מכבר. עוד הצביע הסניגור על שרשרת של פגמים אשר נפלו במעצרו של המבקש. נטען כי המבקש נעצר בבית החולים איכילוב שם שהה לאחר קבלת טיפול רפואי.
עבר בין 4 תחנות משטרה
המשטרה עצרה את המבקש בסיום הטיפול והוא הועבר בין ארבע תחנות משטרה תוך שבילה את הלילה על רצפת תחנת גלילות. עוד הובהר כי לחקירתו בתחנת לב תל-אביב הוזמן סניגור ציבורי, אולם היחידה החוקרת מסרה לעו"ד שי כי אין כוונה לעצור את המבקש במסגרת אותו תיק ועל כן נמנע טיפול משפטי בשחרורו.
המבקש עצמו הבהיר במהלך הדיון כי הסביר לשוטרים שכבר היה עצור בגין צו ההבאה האמור וציין כי המשטרה הלינה אותו על הרצפה בעודו עם צלעות שבורות.
במעמד הדיון הורתה השופטת חילו אסעד על שחרורו של המבקש לאלתר וללא תנאי והמבקש שמע את המשכו של הדיון כאשר הוא יושב באולם בית המשפט כאחד האדם ולא באזור המיועד לעצורים. בהחלטתה מאותו יום קבעה כי נראה שלמעצרו המיותר של המבקש, שעניינו ביצוע צו הבאה שאינו קיים, נלוו מחדלים נוספים. כך, המבקש לא הובא בפני בית משפט בהקדם האפשרי אלא בחלוף יותר מ- 24 שעות משעת מעצרו.
משנה זהירות בטיפול בעצורים
"גם אם", כתבה השופטת בהחלטתה, "שיקול דעתה של היחידה החוקרת במסגרת ביצוע צו הבאה מוגבל ומצומצם לתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט בהטלת הצו, מעצרו של המבקש בא בתקופה בה הוטלו מגבלות על הציבור ונחקקו תקנות וחוקים אשר נועדו לצמצם את כמות העצורים והכלואים על מנת להקל על הצפיפות במתקני הכליאה ולצמצם את הסיכון הבריאותי אליו נחשפים העצורים וצוות מתקני הכליאה. תקופה זו חייבה את המשטרה ובתי המשפט לנקוט משנה זהירות בטיפול בעניינם של עצורים תוך הפעלת סמכות המעצר כאמצעי אחרון וחריג שאין בלתו".
השופטת חילו אסעד הוסיפה: "השתלשלות הליכי מעצרו של המבקש מלמדים כי המשטרה לא נקטה בעניינו בזהירות המתבקשת. המבקש נעצר לאחר ששוחרר מבית החולים באופן אשר היה עלול להעמידו בסיכון בריאותי מוגבר. בנוסף, המשטרה בחרה להחזיקו כעצור לצורך מיצוי פעולות חקירה בעניינו במספר תחנות תוך הפרת זכויותיו והחזקתו בתנאים בלתי הולמים, וזאת במקום להביאו לבית המשפט בהקדם האפשרי וללא דיחוי, תוך נקיטה במקביל באמצעים אשר יבטיחו התייצבותו לחקירה בתיקים האחרים ללא צורך במעצר של ממש".
השופטת: "פגיעה בחירות, פגיעה בכבוד"
באשר לפיצוי קבעה השופטת כי ניתן לפצות אדם אשר נעצר מעצר שווא גם בגין נזקים שאינם ממוניים ואשר עניינם בפגיעה בזכויות, בכבוד ובחירות הנגרמים כתוצאה ממעצר, ואין בית המשפט מוגבל לסכום הפיצוי בגין אובדן השתכרות בלבד.
"בית המשפט, בבואו לפסוק פיצוי בגין מעצר שווא, יכול לפסוק גם בגין נזקים נוספים מעבר לנזק שעניינו הפגיעה בהשתכרות והפסד הכנסה. לאור תוצאתו הקשה והפוגענית של הליך המעצר ראוי לפצות אדם אשר נעצר מעצר שווא גם בגין ההשפלה, הפגיעה בחירות והפגיעה בכבוד. בענייננו, ראוי לפסוק למבקש פיצוי אשר יביא בחשבון לא רק את מעצר השווא", סיכמה השופטת חילו אסעד.
הסתבכת בעבר בפלילים? זה הזמן לבדוק זכאותך למחיקת הרישום
[gravityform id="15" title="false" description="true" ajax="true"]
לצפייה ודירוג כבוד השופטת כריסטינה חילו-אסעד
