עו"ד סופיה דביר היא לגמרי לא מה שרובנו חושבים כשאנחנו מדמיינים עורכי דין. את הבגדים הייצוגיים והמעונבים בשחור ולבן היא מחליפה בבגדים צמודים וחושפניים. במקום לכתוב מסמכים לביהמ"ש בשעות הבוקר המוקדמות היא מעלה "סטורי" לאינסטגרם וכשעורכי הדין נפגשים לשיחות עבודה מאוחרות היא דווקא מעדיפה להופיע בפני קהל ולהצחיק אותו במופעי סטנד אפ. עו"ד דביר היא עולם של ניגודים, הפכים, מבעבעים וצבעוניים במיוחד – אבל גם היא יודעת שכל החלקים שלה מתחברים לפאזל אחד גדול בגלל מה שספגה בבית, בילדות ובשל הכאב שהיא נושאת מאותן שנים על כתפיה. "אני מאמינה שאת יכולה להיות גם אמא גם סטנדאפיסטית וגם עורכת דין וגם אושיית אינסטגרם וגם להצטלם בביקיני בכל גיל כי אני יכולה וזה מה שאני רוצה ולמה לא? מי יגיד לי אחרת?".
דביר עוסקת בדיני מקרקעין, בנזיקין, בפלת"ד ופשיטות רגל. למרות שמדובר בנושאים "כבדים" יחסית, עמוסים בחוקים, פסיקות ותקדימים, לא תראו את זה עליה. זה סוד קסמה. לקוחותיה, הנמצאים בנקודת שבר בחייהם, בהיבטים השונים של החיים, מצב נפשי, גופני או כלכלי, מוצאים בה נחמה. מאמינים לה.
"הלקוחות שרופים לי על התחת"
"לקוחות שרופים לי על התחת", היא מספרת. "בואי, הם מתים עליי. נאי מקבלת לפעמים טלפונים 'איזה פשע אני צריך לבצע בשביל שתטפלי בי?'. זה מה שאני שומעת".
את עצמה היא מגדירה קודם כל אמא. אח"כ סטנדאפיסטית "כי זו האהבה הכי גדולה" ואושיית רשת. רק בשלהי ההגדרות הללו היא מגדירה את עצמה כעורכת דין. "זה הטייטל שלי", היא אומרת. את הניגודיות בתחומים שהיא עוסקת היא לא רואה כדבר מוזר. "אף אחד לא אמר שאתה צריך להיות רק איקס או רק וואי או רק זד אתה יכול להיות גם וגם וגם".
ההפכים בדמותה של עו"ד דביר מגיעים מהבית, מהעבר מהילדות. היא עלתה מגרוזיה בגיל 8 וחצי ומגיעה ממשפחה שמרנית. אבל למרות זאת היא מעידה ש"ההורים שלי נתנו לי את החופש להיות מי שאני". היא התחתנה עם בעלה דוד כשהיו בני 20, הם בני דודים (אבא שלה ואמא שלו היו אחים) ויש להם 5 ילדים.
קומדיה מתוך הטרגדיה
"חוויתי כאב גדול מדי, מוקדם מדי", היא מנסה להסביר איך הפכה למי שהיא כיום. "בתור אחת שאיבדה את אבא שלה בגיל 17 ואת אמא שלה בגיל 32. בתור אחת שאין לה את הגב הזה, את הדבר הכי חשוב בעולם שאנשים לא מודעים, שזה ההורים. והם שניהם נפטרו לי מול העיניים".
____________________________________________
"ברגעים האחרונים של אבא שלי
התפללתי אלוהים 'תיקח אותי ולא אותו'
_____________________________________________
"אני זוכרת", היא ממשיכה, "שאבא שלי כאילו, ברגעים האחרונים שלו פשוט כל הזמן התפללתי לאלוהים ואמרתי תיקח אותי ולא אותו, תיקח אותי ולא אותו כי ידעתי שזה הסוף. שניהם נפטרו ממחלת הסרטן. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום. אנחנו נמצאים פה בעולם הזה והכל זמני, הכל זמני".
לדברי דביר, הטרגדיות שבחייה הם שהובילו אותה לאישה החזקה שהיא היום. אישה עוצמתית, קרייריסטית ואמא בו זמנית. פרובוקטיבית מחד ואשת איש מאידך, עורכת דין ביום ואושיית רשת בלילה. "כל מה שעברתי הוביל אותי לכך שאני מרגישה שיש לי כל כך הרבה – מה להעביר ומה לתת – כי פאקינג עברתי חיים לא פשוטים".
"אני נותנת אומץ, אני אישה חזקה"
גם הכוח שבה, הידע המשפטי שרכשה והנשיות המועצמת שבה – גם הם לא הכינו אותה ליום שבו תתוקף מינית. גם הם לא הכינו אותה לדרך שבה תנהג ברגע שזה יקרה. דביר בחרה שלא להתלונן ולהמשיך הלאה. "הרגשתי", היא משחזרת, "שלהתלונן זה להקיף את עצמך בשלילי. לחיות את זה ולחזור לזה. אמרו לי 'מה את אישה כל כך חזרה, את עורכת דין, את כזו… למה לא התלוננת? למה לא החזרת? איך כאילו?'. המסר שיש לי להגיד שכל אחת ואיך שהיא מגיבה או מה היא עושה עם זה אחרי זה – הכל בסדר. הדבר הכי חשוב זה שהיא תדע שהיא לא "הבד גיי" בסיפור".
עו"ד דביר יודעת שעוד יש לה דברים לעשות וחלומות להגשים, אך אין ספק שהיא בדרך לשם. יודעת מה היא רוצה, מציבה מטרה ומגשימה. בלי לעצור. היא גילתה את הבמה והיא לא מתכוונת לעזוב אותה. אולם לצד זאת היא יודעת שעם הכוח שבה היא מספקת השראה לעוד כל כך הרבה נשים אחרות שלפעמים צריכות לראות רק "סטורי" שלה, "מופע" שלה ולדעת שהכל אפשרי – אם רק תרצי.
"אני בן אדם שצריכה להיות בפרונט", היא אומרת, "כי אני מרגישה שאני בן אדם שהרבה מאוד אנשים יכולים להזדהות איתו ותמיד אני שומעת וואי, איך אני רוצה להיות כמוך, וואי את נותנת לי השראה, את נותנת לי אומץ, את נותנת לי כוח – כי אני אישה חזקה. ואני מאמינה שאת יכולה להיות גם אמא גם סטנדאפיסטית וגם עורכת דין וגם אושיית אינסטגרם וגם להצטלם בביקיני בכל גיל כי אני יכולה וזה מה שאני רוצה ולמה לא? מי יגיד לי אחרת?".
