שופט בית משפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, דחה עתירה נגד עיריית כרמיאל ומשרד החינוך, בה ביקשו 11 עותרים לחייב את עיריית כרמיאל להרחיב את המיפוי הבין-יישובי כך שכלל התלמידים הערבים המתגוררים בכרמיאל יוכלו ללמוד במסגרות חינוכיות בשפה הערבית בישובים המצויים עד למרחק 30 ק"מ מהעיר כרמיאל. השופט גם חייב את העותרים בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים. "ההורים לא המחישו את טענותיהם לחוסר שוויון או לפגם משמעותי שנפל במיפוי", לשון ההחלטה.
על פי העתירה אותה הגישו עשרה הורים לתלמידים תושבי כרמיאל, שמפאת העדר מסגרת חינוכית מתאימה בתוך עיר מגוריהם, משולבים ילדיהם בבתי ספר בישובים מחוץ לעיר כרמיאל. העותרת הנוספת הינה עמותת עדאלה, עמותת זכויות אדם הפועלת לקידום זכויות האוכלוסייה הערבית בישראל.
פניות למשרד החינוך נדחו
לטענת העותרים, פניותיהם של תושבי העיר הערבים למשרד החינוך לעניין הקמת בית ספר ערבי בכרמיאל נדחו בטענה כי הרשות המקומית הינה הגוף האמון על העלאת צרכי התושבים בפני המשרד ופניות לעיריית כרמיאל בעניין הקמת בית ספר נענו בשלילה גורפת מטעם העירייה. נטען כי מסיבה זו נאלצו ילדי ההורים המבקשים כי ילדיהם יפקדו בית ספר הדובר שפת אמם לשלבם בבתי ספר בישובים הערבים הסמוכים לעיר כרמיאל.
עוד נטען כי מדובר בכ-326 תלמידים ששולבו בבתי ספר ערבים בישובים הסמוכים לעיר כרמיאל ובנוסף תלמידים בודדים אשר שולבו בישובים אחרים המרוחקים יותר מהעיר כרמיאל, אך אינם עולים במרחקם על 30 ק"מ ממנה.
העותרים טוענים כי הגדרתו של מוסד מתאים לפי חוק לימוד חובה, תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת, כוללת מוסד הקיים ביישוב שאינו מרוחק מעל ל-30 ק"מ ממקום מגורי התלמיד. נטען כי אי אספקת הסעות כמבוקש בעתירה היא בבחינת הפרת חובה למימוש זכות חוקתית לחינוך חובה, זאת מאחר שהרשות המקומית לא קיימה חובתה להקמת מוסדות חינוך מתאימים לאספקת חינוך חינם לתלמידים המתגוררים בתחום שיפוטה.
אינטרסים אישיים
השופט שפירא דחה את העתירה שהגישו ההורים. הוא כתב בהחלטתו כי העותרים "לא המחישו את טענותיהם לחוסר שוויון או לפגם משמעותי שנפל במיפוי". לדבריו, העותרים הציגו אינטרסים אישיים ולא הצביעו על שיקולים רלוונטיים שהיו צריכים להישקל ולא נשקלו.
"מבלי לגרוע מחשיבות הנוחות המשפחתית והשיקולים הנלווים", נכתב בהחלטה, "לא הוצג בפני בית המשפט נתון המראה כי עירית כרמיאל אינה מספקת מענה חינוכי ראוי לאוכלוסייה הדוברת את השפה הערבית במסגרת אותם ישובים, הסמוכים לכרמיאל, שבהם פועלים בתי הספר שנקבעו ואושרו כחלופה לאותם תושבים המתגוררים בכרמיאל שמבקשים שילדיהם ימשיכו ללמוד ולהתחנך במסגרות לימוד בשפה הערבית".
עוד הוסיף השופט שפירא: "עצם העובדה שקיימות חלופות נוספות של בתי ספר בישובים סמוכים אינה מובילה למסקנה כי החלופות שנבחרו אינן מספקות ואין בסיס לדרישה לספק חלופות נוספות של בתי ספר בטווח של שלושים ק"מ מהעיר כרמיאל".
אולי כדאי לעדכן את המיפוי?
למרות דחיית העתירה, השופט שפירא ציין כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שחלופות בתי הספר שמספקת עירית כרמיאל לתושביה דוברי השפה הערבית נקבעו לפני זמן רב ונבחנו שוב לפני קרוב לעשור שנים. במהלך השנים שחלפו גדלה אוכלוסיית דוברי הערבית בכרמיאל. בהחלט יתכן שלאחר חלוף שנים יש מקום לבחינה משותפת של נושא החלופות ע"י גורמי עירית כרמיאל, ובהמשך גם ע"י משרד החינוך.
"אם ברצונם של העותרים להביא לשינוי במיפוי", כך נכתב על ידי ביהמ"ש, "עליהם להציג לעירייה פניה סדורה, מפורטת ומרוכזת מטעם כל ההורים שסבורים כי השתנו נתוני הבסיס באופן המצדיק הוספת בתי ספר כחלופה חינוכית לתלמידים דוברי השפה הערבית. על ציבור ההורים הנוגעים בעניין להעביר בקשה מפורטת לדיון במוסדות המתאימים בעירית כרמיאל כדי שאלו ידונו בבקשה וישקלו את מכלול הנתונים".
"מובן", נכתב עוד, "כי לאחר קיום דיון במוסדות עירית כרמיאל, ולפי הצורך, ניתן יהיה לפנות בבקשה מתאימה גם לגורמי משרד החינוך. חזקה כי ככל שתוגש בקשה מפורטת המצביעה על שינוי צרכים ונתוני אוכלוסייה כי העיריה, כמו גם משרד החינוך, ישקלו את כל ההיבטים והאפשרויות, החל מפיתוח חלופות במוסדות חינוך מתאימים בתחומי הרשות המקומית וכלה בבחירת מוסדות חינוך חילופיים ברשויות מקומיות שכנות".
_________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט רון שפירא
__________________________________________________________
