שופט בית משפט השלום בתל אביב, אביים ברקאי, הורה להראל חברת לביטוח לשלם 460 אלף שקלים כולל שכר טרחת עו"ד לראש עיריית קרית מלאכי לשעבר, מוטי מלכה, לאחר שהראל לא הסכימה לממן לו ייצוג משפטי בטענה שהרשעתו בפלילים מבטלת כיסוי ביטוחי לייצוג משפטי.
התובע הוא ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר אשר עותר לתשלום בגין כיסוי ביטוחי להבטחת הוצאות ייצוג משפטי. מלכה נעצר בשנת 2012 בחשד לאונס עובדת בעירייה. בהמשך הושעה מעבודתו, הואשם והורשע במסגרת הסדר טיעון בהטרדה מינית של שתי נשים. בנוסף הורשע בעבירות על חוק תכנון הבנייה. הוא נידון לעבודות שירות, פיצוי למתלוננות והתחייבות שלא יתמודד על ראשות העירייה שהתקיימו בשנת 2013.
מי ישלם את שכר הטרחה?
בתביעתו עתר מלכה לתשלום הסך של 403 אלף שקלים, בגין שכר טרחת עו"ד בשל ייצוג בשני הליכים משפטיים נפרדים. התובע נאלץ להתגונן בפני גל תביעות משפטיות מתוכן שתי תביעות משפטיות שהוגשו על ידי דיירים בפרויקט "לב הפארק" בקרית מלאכי.
שתי תביעות אלה הוגשו כנגד אחד עשר נתבעים, ובתוכם התובע והתייחסו בין היתר לחריגות בניה שביצעה חברת ש.י. שפץ בבעלות יוסי וקנין. בתביעות הועלו טענות בדבר ירידת ערך דירות בשל תוספת של בניה לא חוקית, עוד הועלו טענות כגון מפגע בשל לשלשת יונים, היעדר גינון, טענה בדבר קווי בנין צפופים, שימוש במחסנים כדירות ועוד.
התובע, כראש עיריית קריית מלאכי שימש גם כיו"ר הועדה לתכנון ובניה בעיר. התובע השתתף במסגרת תפקידו בבקשות שהוגשו ביחס להיתרי בניה. התובע אף היה אחראי, כנטען, על פעולות אכיפה בתחום הבניה. במסגרת זו בוטח בפוליסות ביטוח אחריות מקצועית ובפוליסת ביטוח נושאי משרה.
הרשעה בדין
במקביל התובע הורשע בעבירות של הטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים וכן בגין ניגוד עניינים, במסגרת כתב האישום כנגד התובע פורט כיצד קיבל מהקבלן מפתחות לדירה בה עשה התובע שימוש לצורך מפגשים אישיים. כאשר הוגשו התביעות כנגד התובע סירבה הנתבעת להעניק לו כיסוי ביטוחי. לטענת הנתבעת היא אינה חבה בתשלום הכיסוי הביטוחי וזאת בשל הרשעתו של התובע בעבירות הפליליות והקשר עם הקבלן וכן בשל העובדה שלא דיווח על כך לוועדה לתכנון ובניה ואף נכח והצביע בעניינו של הקבלן.
מלכה ציין שאין בהרשעות הללו כדי להביא לביטול הכיסוי הביטוחי. עוד הדגיש התובע ש"אין קשר בין הרשעתו לבין כתבי התביעה שהוגשו, בין היתר כנגדו". מלכה ציין שכל ההיתרים קיבל הקבלן ניתנו ברובם עוד בטרם התמנה לראשות העירייה. עוד הפנה התובע לכך שגם היתר שניתן בתקופת כהונתו כראש עיר, אושר פה אחד על ידי כל חברי הוועדה וניתן בהמלצת מהנדס העיר וזה אשר נתבע אף הוא בתביעות אזרחיות זכה לכיסוי ביטוחי.
למה לעשות ביטוח?
השופט ברקאי קיבל את תביעת מלכה במלואה. בפסק הדין ציין כי ההליך שניהל התובע הוא הליך בו הוא מבקש לאכוף על הנתבעת התחייבות חוזית אותה נטלה בעת הוצאת פוליסת הביטוח. התחייבות בגינה קיבלה תשלום ובגינה גבתה פרמיות ביטוח.
"על מנת לקבוע", נכתב בפסק הדין, "שאין לפעול בהתאם להתחייבות החוזית של הנתבעת, בשל תקנת הציבור, הרי יש לבחון האם חוזה הביטוח הוא בגדר 'חוזה פסול' כמשמעו בסעיף 30 לחוק החוזים, הקובע כי – 'חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל'. חוזה הביטוח המעניק כיסוי לתובע אינו נוגד את תקנת הציבור".
השופט ברקאי הוסיף: "יתרה מכך, הוא אף כולל מנגנון להשבת תשלומי ביטוח ששולמו – אך אינו כולל התייחסות להימנעות מתשלום תגמולי ביטוח מלכתחילה. כאן המקום לציין שאם ייקבע שכיסוי ביטוחי מסוג זה שהעניקה הנתבעת הוא מלכתחילה 'סותר את תקנת הציבור', הרי ממילא תעלה השאלה מה דינן של כל פרמיות הביטוח ופוליסות הביטוח שגובה ומנפיקה הנתבעת, וכן מבטחים אחרים. האם יש לבטל כל פוליסות הביטוח? האם יש להשיב כל הפרמיות שנגבו? או האם יש מקום לקבוע, בדומה לטענת הנתבעת גם אם בהרחבה, שהפוליסות הופכות לבטלות עם התקיים האירוע הביטוחי".
___________________________________________________________________
