השופט יוסף אלרון מתח ביקורת על הטענות שהעלה יו"ר לשכת עוה"ד אבי חימי בבקשה למניעת הסגרת לקוחו יגאל חלווני לנורבגיה. ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע כי חלווני ביחד עם פנחס עטיה יוסגרו לנורבגיה, שם הם מבוקשים על עבירות מרמה ועל כך ערעורו השניים. "אין לקבל את טענות המערערים שלפיהן ההסדר הקבוע בחוק ההסגרה אינו חוקתי – אשר נדחו פעם אחר פעם בפסיקות בית משפט זה".
חלווני ועטיה המבוקשים בנורבגיה על עבירות מרמה צפויים לרצות, במידה ויורשעו, עונש מאסר מירבי של 12 שנות מאסר. היקף המרמה המיוחס להם עומד על 13.6 מיליון דולר ו-500 אלף אירו.
לא כל חומר החקירה הועבר
עו"ד חימי, ביחד עם עו"ד משה וייס ממשרדו, טען כי ממשלת נורבגיה מנתה את האשמות נגד השניים, אך לא מסרה את מלוא חומר החקירה בעניינם.
השופט אלרון, ביחד עם השופטים ענת ברון ואלכס שטיין דחו על הסף את טענותיו של חימי. "הליך ההסגרה אינו בא במקומו של ההליך הפלילי במדינה המבקשת וכתחליפו", כתב השופט אלרון בפסק הדין. "משכך, אין חובה על המדינה המבקשת לצרף את מלוא החומר הראייתי, כל שעליה לעשות הוא להציג באופן הוגן את התשתית הראייתית הלכאורית נגד המבוקש".
"ישראל אינה מקום מפלט לעבריינים"
עוד הוסיף: "לא מצאתי כל ממש בטענת המערערים כי נורבגיה נדרשה לצרף בבקשת ההסגרה חומרי חקירה נוספים אשר נאספו במסגרת תיק החקירה הישראלי. אין בהם כדי לחתור תחת התשתית הראייתית הקיימת והקושרת את השניים במידת 'אחיזה לאישום' למעשי המרמה". עוד ציין השופט אלרון כי "אין למנוע את הליך ההסגרה רק בשל העובדה שהחקירה טרם הבשילה לכדי כתב אישום". לשיטתו, דרישה מצמצת שכזו, עלולה אף לסכל תכלית נוספת של חוק ההסגרה, היא יצירת כלי משפטי לשיתוף פעולה בין לאומי למלחמה בפשיעה".
"אכן", מסכם השופט אלרון, "ישראל אינה מקום מפלט לעבריינים. במקרים שבהם עולה בידי המשיב להראות כי מתקיימים בעניינו של אדם התנאים להכריז כי הוא בר-הסגרה, ביהמ"ש לא יהסס לעשות כן".
____________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט יוסף אלרון
______________________________________________________________________
