שופט בית משפט השלום ירושלים, מוחמד חאג' יחיא, קבע כי המאגר הישראלי לביטוחי רכב, הפול, ישלם פיצויים בסך של כ-900 אלף שקלים, לנפגע בתאונת דרכים בן 48 שטען כי בעקבות התאונה הפסיק לעבוד. השופט חאג' יחיא בפסק הדין גם עסק בשאלה מתי תשלומים מקופת הפנסיה לא ינוכו מהפיצויים הנפסקים.
התובע שנפגע בתאונת דרכים טען בין השאר, כי כתוצאה מהתאונה הוא נפגע בכל חלקי גופו, בעיקר בגפיים התחתונות. הוא סבל גם משפשופים וחבלות בזרועותיו ובכפות ידיו. ממקום התאונה, פונָה התובע באמצעות מונית לקבלת טיפול רפואי ב-"טרם" ושם נמצא שבר ברגלו הימנית. התובע הועבר באמבולנס לבית החולים. שם עבר ניתוח לצורך קיבוע השבר ואושפז 75 ימים מיום התאונה. לאחר חודש עבר התובע ניתוח נוסף לקיבוע הרגל באמצעות פלטינה ואושפז עוד 7 ימים. התובע טען, כי מאז התאונה הוא סובל מכאבים בכל חלקי גופו אשר מקשים עליו בחיי היום-יום, בתפקוד בכלל וגם בכושר השתכרותו, דבר שהביא להפסקת עבודתו כליל כאיש תחזוקה בבית ספר בשירות עיריית ירושלים.
נותרה נכות
הנתבעת טענה מנגד, בין השאר, כי אומנם נפגע התובע בתאונה אך לנכותו הרפואית אין משמעות תפקודית. התובע בחר שלא לשוב למעגל העבודה לאחר התאונה ולא עשה כל מאמץ לשם כך, למצער להשתלב בשוק העבודה בהתאם ליכולותיו. על כן, אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין הפסדי שכר לעתיד לפי האומדן שהוא עותר לו.
המומחה הרפואי העמיד את שיעור הנכות הרפואית על 20% וכך גם את נכותו האסתטית בשל שתי צלקות נרחבות על-פני השוק ועוד שש צלקות עגולות, זאת לצד אזור נרחב. המומחה העריך גם כן, כי התובע סבל מנכות מלאה במשך 14 חודשים.
התובע טען, כי הוא בעל השכלה של שבע שנות לימוד ועבד עבודות פיזיות בלבד. בעקבות התאונה הוא מתקשה בפעילות פיזית, בעמידה, בהליכה, בנשיאת משקל ומתהלך בצליעה. לאחר התאונה, הוא ניסה לשוב לעבודתו אך לאחר תקופה קצרה בת עשרים יום הוא עבד מספר שעות כל יום, ולכן הוא נאלץ לעזוב את עבודתו בהוראת הרופא התעסוקתי. לאחר מכן הוא לא שב לעבודה. התובע טוען, כי הסיכויים כי ימצא עבודה לאור גילו, השכלתו ומצבו הגופני, הם קלושים ביותר, מכאן שיש לחשב את פיצוייו בהתבסס על אובדן מלא של כושר העבודה.
שאלת ההשתכרות העתידית
השופט חאג' יחיא לא קיבל את בקשת התובע לגריעה של 100 אחוזים מכושר השתכרותו לעתיד. "התובע", כתב השופט, "גורס כי יש להעמיד את שיעור הגריעה על 100%, קרי: אובדן כושר מלא. בנושא זה, אמנם אפשרויות התעסוקה שבפניו צומצמו באופן משמעותי, אך לדידי הוא לא נעדר כושר מוחלט מעבודה ונראה שהוא יכול להתאמץ ולחפש, ובשקידה סבירה גם לאתר מקומות עבודה שיכולים להתאים למגבלותיו הרפואיות, כגון עבודות שאינן כרוכות בהליכה או עמידה ממושכת על הרגליים וגם אינן דורשות תנאי השכלה או הכשרה מקצועית מיוחדים. לדוגמא: מוכר בחנות, סדרן עבודה, נהג רכב וכו'. שיעור הנכות אמנם אינו נמוך, אך גם אינו גבוה".
"התובע עוד לא עבר לשנות ה-50 לחייו ונראה שכוחו במותנו", הוסיף השופט. "בהתחשב בנכויותיו הרפואיות (ולעניין זה לדידי יש מקום ליתן ביטוי גם לנכות הפלסטית נוכח ריבוי הצלקות ודברי התובע לפיהן הוא סובל מכאבים בגללן), זאת גם בהתחשב בכך שהוא נעדר השכלה או הכשרה מקצועית, סביר בעיניי להעמיד את שיעור הגריעה מכושר השתכרותו על 30%".
לא מקופת הפנסיה
במהלך עדות התובע בדיון ההוכחות התברר, כי מספר חודשים עובר לדיון הוא קיבל סך כ-115 אלף שקלים מקופת הפנסיה שלו. הנתבעת גרסה, כי אם מדובר בכספי פנסיה כי אז סכום זה הוא בר-ניכוי ועל התובע להוכיח מה טיב הסכום האמור וביקשה להקפיא סכום בגובה הסכום האמור מתשלום הפיצוי עד בירור נושא זה. השופט חאג' יחיא לא קיבל זאת והורה של לקזז את הסכום מהפיצוי.
"יש די בכל האינדיקציות דלעיל כדי לבסס את המסקנה לפיה התשלום אשר קיבל התובע מאת קרן הפנסיה עוד בשנת 2020, יש לסווגו כקצבה מכוח חוזה ביטוח ולכן אינו בר-ניכוי. בין היתר, כאמור, התשלום בוצע על-ידי מבטחים החדשה ולא הקרן הישנה. בנוסף, בל נשכח גם כי רק בשלהי שנת 2020 הודיעה המעסיקה, כי היא מעבירה את עניינו של התובע למחלקה פרישה לסיום שירותו. ללמדך, שכל ההתנהלות מול קרן הפנסיה שהחלה עוד מחודש 02/2020 ואילך (זמן רב לפני שהוחלט כי יפרוש מעבודתו), אינה אלא למיצוי תביעת הביטוח לקצבת נכות, ותו לא", סיכם השופט.
____________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא
___________________________________________________________
