שופט בית משפט השלום בתל אביב, יחזקאל הראל, חייב את מכבי דנט לשלם פיצויים בסך 212 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד למזכירה רפואית, בת 63, שעבדה באחת ממרפאות השיניים ומעדה בזמן עבודתה ונפצעה.
על פי התביעה, במועד התאונה עבדה התובעת כנציגת שירות באחת ממרפאות מכבי דנט. ביום התאונה, בעת שהייתה בדרכה מעמדתה באולם קבלת הקהל במרפאה לכיוון היציאה, הסתבכו רגליה בסרט פלסטיק שצבעו לבן שהיה זרוק על הרצפה, כתוצאה מכך, נפלה ונחבלה ברגלה השמאלית.
לדברי התובעת, היא לא הבחינה, בעת שפסעה, בסרט הלבן שהיה מונח על המרצפות שצבען קרם בהיר. רק בדיעבד נמסר לה, כך לדבריה, כי רגלה הסתבכה בסרט, המשמש כחבק לאריזת חבילות.
רשלנות תורמת
הצדדים לא חלקו על כך כי מדי בוקר – בשעת בוקר מוקדמת – היו מונחות באזור חניון המרפאה אריזות עיתונים לשימוש לקוחות המרפאה וכחלק מנוהל פתיחת המרפאה, העובדת הראשונה שמגיעה למרפאה במשמרת הבוקר, מביאה את אריזות העיתונים מהחניון, פותחת אותן, ומניחה את העיתונים במרפאה, לשימוש הלקוחות. במרבית המקרים, העיתונים ארוזים בחבקי פלסטיק, כדוגמת הסרט נשוא התובענה, אשר יש להוציאם ולהשליכם לאחד הפחים המוצבים במרפאה.
לטענת הנתבעת, הוכח ברמה הנדרשת במשפט האזרחי, כי מקור החבק בחבילת העיתונים אשר התובעת פתחה אותה, ומשזה מצא את עצמו על הרצפה, ומשהתובעת הלכה בפיזור דעת מבלי ליתן לו את דעתה – יש לייחס לה רשלנות תורמת בשיעור שבין 20% ל – 25%.
השופט הראל שקיבל את התביעה ציין בפסק הדין כי בבוקר יום התאונה התובעת הגיעה ראשונה למרפאה בשעה 07:30, וכי היא זו שהביאה את אריזות העיתונים מהחניון, והסירה מהן את החבק שארזן.
העובדת הוכיחה את תביעתה
"הוכח", כתב השופט, "כי מידי פעם עובדי המרפאה נדרשים לפתוח אריזות של ציוד מגוון, שחלקן ארוזות בחבק כדוגמת הסרט נשוא התובענה וכן הוכח כי חלפו כשעתיים תמימות ממועד פתיחת חבילת העיתונים על ידי התובעת ועד לנפילתה".
השופט הוסיף: "שוכנעתי כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכחת טענתה כי התובעת היא זו שהביאה מהחניון את חבילת העיתונים והיא זו שפתחה אותה. ברם, משחלפו כשעתיים תמימות ממועד פתיחתה ע"י התובעת ועד לנפילתה – אין זה סביר בעיני כי כל אותה עת, הסרט היה מוטל על רצפת רחבת קבלת הקהל, מבלי שמי מעובדי המרפאה או המטופלים הבחין בו. משכך, הדעת נותנת כי יכול ואכן מאן דהוא הוציא את הסרט מהפח אליו הושלך, או שמא הגיע בדרך לא דרך לרצפת המרפאה, כפי ששיערה מנהלת המרפאה, בשיחתה עם החוקר מטעם התובעת".
"לו הביטה על הרצפה הייתה רואה את הסרט"
למרות חבות הנתבעת כלפי התובעת, בהיותה מעבידתה ומחזיקת המרפאה בה ארעה התאונה, השופט הראל קיבל בחלקה את בקשת מכבי דנט להטיל רשלנות תורמת על התובעת והעמיד אותה על 15 אחוזים.
"יש להניח", אמר, "כי לו התובעת הייתה מביטה על רצפת המרפאה בעת שהלכה, היא הייתה מבחינה בסרט המוטל עליה, ובכך הייתה נמנעת התאונה. עם זאת, אין עסקינן בהליכה במדרכה או בשטח ציבורי המחייבת משנה זהירות נוכח תוואי הדרך. עסקינן במרפאה של קופת חולים, אשר מטופליה ועובדיה ההולכים בתחומה, רשאים לצפות כי לא ימצאו מכשולים בדרכם. עם זאת, סבורני כי נכון יהיה להטיל על התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 15% לקרות התאונה, בגין העובדה שלא נתנה דעתה לסרט שהיה מונח על הרצפה".
_______________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט יחזקאל הראל
_______________________________________________________________
