שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רפי כרמל, גזר על תושבת השטחים שלוש וחצי שנות מאסר לאחר שהורשעה על יסוד הודאתה בעבירה של שוד ועבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, זאת לאחר ששיתפה פעולה עם שלושה ממקורביה ששדדו שני קשישים אצלם עבדה.
על פי כתב האישום, הנאשמת עבדה במשך תשע שנים כמנקה בביתם של המתלוננים, בשנות ה-80 לחייהם, בתדירות של כפעמיים בשבוע. בעת שעבדה, נהג המתלונן לעזוב את הבית.
בשלב מסוים, כך נטען באישום, היא העבירה מידע על הרכוש בדירתם לשלושה ממקורביה ומסרה לאחד מהם את השעות בהן ייעדר בעל הדירה ואת מיקום המפתח לכספת והורתה לו לבצע את השוד בדרך שלא יחשדו בה כשותפה לעבירה, ובכלל זה יכו גם אותה ויותירו אותה כבולה עם סלוטייפ על פיה.
שוד אלים
ואכן, כפי שמפורט בכתב האישום, השודדים הגיעו לדירה דרך דלת הבית שהיתה סגורה אך לא נעולה. הם תפסו את הקשישה כפתו אותה בעוצמה בידיה ורגליה, הדביקו סלוטייפ על פיה וניסו לעשות כן על עיניה. בהתאם לסיכום עם הנאשמת ובמטרה להסוות את שותפותה בתכנית, הם כפתו את ידיה ורגליה, הדביקו דבק סלוטייפ לפיה והשכיבו אותה על הרצפה בסלון. במהלך החיפוש שערכה החבורה בדירה, הם שבו והידקו את קשירתה של הקשישה והמשיכו לאיים עליה שיהרגו אותה. כמו כן, במטרה להסתיר את הקשר עם הנאשמת, לקחה החבורה את הטלפון הנייד השייך לה.
החבורה גנבה מהכספת תכשיטים, שנאספו ע"י המתלוננת במשך כ-50 שנים והוערכו בסך 390 אלף שקלים, 30 יורו, ומכשיר סלולארי מסוג גלקסי, והותירו את המתלוננת והנאשמת כפותות בסלון בהתאם לקשר. כתוצאה ממעשים אלה, נגרמו לקשישה חבלות. לאחר מכן ובמטרה להסוות את מעורבותה בשוד, יצרה הנאשמת מצג שווא בפני המתלוננת כמי שדואגת לה והסירה את הסלוטייפ ממנה. הנאשמת אמרה לה לא להתקשר למשטרה עד שישוב בעלה, מאחר והיא שוהה בלתי חוקית בישראל.
ניצלה את האמון שניתן בה
משהגיע הבעל והתקשר למשטרה, נמלטה הנאשמת ולא אותרה כשבעה חודשים עת ניסתה להיכנס לישראל שלא כדין. לאחר השוד, מכרה החבורה חלק מתכשיטיה מתלוננת בתמורה ל-50 אלף שקלים.
התביעה טענה כי מדובר בחבורה של ארבעה, שלושה גברים והנאשמת, שהתכנסה ותכננה לשדוד את מי שבמשך שנים נתנה אמון בנאשמת והכניסה אותה אל ביתה לעזרה בעבודות הבית. אמנם, התכנית המקורית הייתה של האחרים והם הפצירו בנאשמת להצטרף, אך בסופו של דבר היא עשתה את הבחירה שלה , אין מדובר בכניעה רגעית, ומרגע שהצטרפה לתכנית היא שם במלוא עוזה.
השופט כרמל קבע כי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות הינן "מכוערות", כאשר הנאשמת "ניצלה את האמון שנתנה בה הקשישה בביתה עבדה שנים רבות ואת המידע האישי שהיה לה אודות רכושה ואודות הרגלי בני הזוג, כדי לגנוב ממנה רכוש, שברובו היה בעל ערך סנטימנטלי עבורה ונאסף על ידה במשך עשורים".
"פעלה מתוך לחץ"
"אמנם", כתב השופט בגזר הדין, "הנאשמת הסכימה לקחת חלק בתכנית העבריינית לאחר שהופעל עליה לחץ, אך מרגע שנתנה הסכמתה לכך, היא השתלבה בתכנית זו עד תום. היא מסרה מידע מדויק והורתה כיצד יש לבצע את השוד, מתי ואיך להיכנס לדירה, ואף הורתה להציג מצג שווא בפני המתלוננת, כך שהיא תנוקה מכל חשד למעורבות. אין מדובר במצג שווא של מה בכך, אלא כזה שכלל את כפיתתה של הנאשמת ו"גניבת" מכשיר הטלפון הנייד שלה".
עוד נכתב בגזר הדין: "הנאשמת הודתה בביצוע העבירות וחסכה את העדתם של המתלוננים ומזמנו של בית המשפט. עם זאת, מתסקיר שירות המבחן עולה כי האחריות שלקחה הנאשמת על מעשיה הנה מילולית בלבד, עמדתה מצמצמת, היא מתקשה להכיר במניעים לביצוען ומשליכה את האחריות על אחר, שהפעיל עליה לחץ לבצע את העבירות".
________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט רפי כרמל
________________________________________________________
