קורה לא פעם, כי אדם מוכפש על ידי אדם אחר או חברהתאגיד אחר ושמו הטוב נפגע. במקרה כזה, אדם יוכל לפעול במישור המשפטי ולתבוע משום הוצאת דיבה – שהיא למעשה מונח מקביל למונח הרווח "לשון הרע".
עוד בנושא:
- תביעה נגד השותף לשעבר: "פוגע בחברה ומטעה לקוחות"
- סכסוך ירושה הוביל להוצאת דיבה ותביעה בסך מאות אלפי שקלים
ההגדרה המשפטית ללשון הרע מצויה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע (התשכ"ה-1965) לפיו, ביטוי שיש בו פוטנציאל השפלה, ביזוי או פגיעה במשלח-יד, מוגדר ככזה שעולה בלשון הרע. עם זאת, יש לבחון את הביטוי הפוגעני בצורה אובייקטיבית, כלומר לבחון מה המשמעות הסבירה של הביטוי שלכאורה מהווה הוצאת דיבה כפי שהוא בא לידי ביטוי בעיניו של האדם מן הישוב.
שימו לב, לא כל פרסום שקרי הוא לשון הרע ובכך עילה להגשת תביעת דיבה.
כלומר בם פרסמתם דבר מה ברשת חברתית כזו או אחרת וטענתם, כי אדם מסוים רץ במהירות שיא ואותו אדם אינו מסוגל לרוץ, אזי שמדובר בפרסום שקרי, אבל לא כזה שיכול להשפיל באופן פומבי את אותו אדם או לגרום לפגיעה במשלח ידו. אך אם פרסמתם את אותו הפוסט והתכוונתם, בצורה צינית, לאדם שאינו מסוגל ללכת (מפאת בעיה רפואית כזו או אחרת) הרי שמדובר בפגיעה, ואותו אדם יכול לטעון, כי השפלתם ולעגתם לו בפומבי ובכך הוצאה דיבתו.
לא כל לעג, קללה או גידוף נחשבים בהכרח להוצאת דיבה.
חשיבות הייצוג המשפטי
שימו לב שבית המשפט לא מגדיר כל הקנטה כדבר שעלול להוציא את דיבתכם ולכן כל מקרה יבחן לגופו.
כך לדוגמא, אם פורסם נגדכם דבר מה בקבוצת וואטסאפ משותפת, לא תמיד יהווה הדבר עילה לתביעה.
במקרה האמור, יש לבחון את תוכן ההודעה ואת הנסיבות שהובילו לפרסומה, כמו גם את זהות הנוכחים בקבוצה.
בכל הנוגע לפוסטים בפייסבוק, אין אמרה חד משמעית לקביעה האם הם יכולים לשמש כעילה לתביעה או לא, אבל ניתן ללמוד מפסקי דין קודמים, כי בית המשפט רואה גם את מי שעשה "שיתוף" לפוסט (SHARE) שמי שניתן לתבוע בעוון לשון הרע.
חשוב לזכור, כי הבסיס להגשת תביעה בדבר דיבה הוא ההשפלה הפומבית שנגרמה בעקבות אותה הודעה. כלומר, אם ההודעה המשמיצה נשלחה רק אליכם, אינכם יכולים לתבוע.
שימו לב שכאשר תידרשו להגיש תביעת דיבה, תצטרכו למעשה להילחם על שמכם הטוב ולכן רצוי שיתלווה אליכם משרד עו"ד אמין שידע בדיוק באיזו אסטרטגיה משפטית להשתמש על מנת לנקות את ה"רפש" שהוטל על שמכם.
לאתר שנפ ושות' – משרד עורכי דין
