בישראל קיימות כמה מערכות משפט.
ישנה מערכת המשפט האזרחית – שדנה במקרים המובאים בפניה עפ"י החוק הישראלי
ישנה מערכת המשפט הצבאית – שדנה במקרים המובאים בפניה עפ"י חוק השיפוט הצבאי
וישנה מערכת בתי הדין הרבניים – שהתיקים המתנהלים בה מנוהלים על פי החוק העברי והמקראי.
בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל ותפקידם לפסוק על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי בנושאים מסוימים. בחוקי מדינת ישראל ניתנת לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בלעדית בנושאי הנישואין והגירושין של בני הדת היהודית וסמכויות בדיני אישות, בגיור ובעניינים דתיים נוספים.
הגוף האחראי על בתי הדין הרבניים הוא מועצת הרבנות הראשית. בראש מערכת בתי הדין הרבניים ניצב בית הדין הגדול לערעורים בירושלים, שבראשותו עומד אחד משני הרבנים הראשיים לישראל.
שופטי בתי הדין הרבניים נקראים דיינים ולרוב הם פוסקים בהרכב של שלושה.
ישנם נושאים שונים, בהם מוסמך בית הדין הרבני לפסוק:
1.
נישואין – בתי הדין הרבני מקבלים על פי החוק, אוטוריטה מלאה בתחום הנישואין והגירושין בישראל. גם זוגות שנישאו בדרך אזרחית בחו"ל, ייאלצו לבצע הליך גירושין בבית הדין הרבני כאן בארץ. כמו כן, לבית הדין הרבני זכויות לעסוק בדיני משפחה נוספים במהלך הליך גירושין כמו תביעת מזונות וכן הסדר וחלוקת רכוש, הסדרי שהות, חינוך ועוד. ניתן לציין, כי בתחום הגירושין והמזונות, בית הדין פועל במקביל לבית המשפט לענייני משפחה, אבל הבקשה תדון רק כאשר היא לא הוגשה לערכאה המקבילה בדין האזרחידתי.
2.
גיור – בית הדין מוסמך להכריע בנושא יהדותו של אדם שעלה ארצה. נושא הגיור בדרך כלל מתעורר כאשר מגיעים לנישואין, אבל גם אם לא, את תהליך הגיור יהיה ניתן לאשר רק בבית דין רבני. עד היום, גיור רפורמי לא נחשב לגיור רשמי בפני בית הדין הרבני.
3.
צוואות וירושת – גם כאן יש לבית הדין הרבני סמכות שיפוטית והוא יכול לאשר צוואה, אשר נכתבה על ידי מוריש וגם לסתור אחת כאשר מובאות בפניו טענות על אופן כתיבתו או מצבו של המוריש בעת כתיבתה.
בכל פנייה לבית הדין הרבני, נדרש ידע כיצד לעשות זאת ובאיזה ניסוח יש לפנות אליהם על מנת שהבקשה תענה בהקדם ובצורה הטובה ביותר עבורכם. מומלץ להיעזר בעורך דין שילווה אתכם במהלך כל הליך הגשת הבקשה, ורצוי שזה יהיה משרד עו"ד שמתמחה בדין עברי ויודע ובקיא בהתנהלות ובבירוקרטיה המצויות בבתי הדין הרבניים.
