שופטת בית משפט השלום ברחובות, אדנקו סבחת חיימוביץ, זיכתה גבר מאשמת איומים ותקיפת בת זוגו שטענה כי השליך לעברה חלה.
ביהמ"ש זיכה את הנאשם לאחר שנקבע כי היו סתירות בגרסת המתלוננת ובנם של בני הזוג.
הגבר שהכחיש את התקיפה טען בעדותו כי: "אנחנו המזרחיים לא זורקים לחם".
על פי כתב האישום, בני זוג היו מצויים בהליכי גירושין.
באחד הימים, על רקע ויכוח בין הנאשם למתלוננת, אמר הנאשם למתלוננת "תשתקי י'כלבה, לכי לקבר, אני אהרוג אותך" ובהמשך "כלבה תשתקי לכי לקבר שלך" ועל פי הטענה, נטל הנאשם חלה שהייתה מונחת על השולחן, זרק אותה לעבר המתלוננת ופגע בראשה.
קו הגנה מקורי
הנאשם בתגובתו לכתב האישום, הודה שהיה ויכוח בין השניים, אך הכחיש את האיומים והתקיפה המיוחסים לו. הנאשם הודה שנטל את החלה, כי רצה לאכול, אך הכחיש שזרק אותה.
לטענתו, המתלוננת רצתה להרחיקו מהבית ומשלא עלה בידה הדבר הגישה את התלונה בתיק זה.
בעדותו סיפר כי ביום האירוע, הוא לקח חתיכה מהחלה והיא אמרה לו לא לגעת. החלה מיועדת לקידוש, אך הוא היה רעב ולכן רצה לאכול ממנה, ובכל מקרה ניתן היה לקנות חלה אחרת.
הנאשם התקומם מאוד כשמייחסים לו את זריקת החלה.
להגנתו אמר: "אנחנו מזרחים, לא זורקים לחם".
הוא קילל אותה והיא אמרה שתזמין משטרה אבל לא איים עליה ולאחר מכן הלך לחדרו.
כשהעירה לו על שאכל את החלה לא כעס אבל כאשר לקחה לו את החלה כעס עליה והלך לחדר לישון והשוטר העיר אותו משינה.
גרסאות המתלוננת בבית המשפט ובמשטרה היו שונות גם לגבי סדר קרות האירועים וגם לגבי אופן התקיפה. השופטת לא קיבלה את טענת התביעה כי השינויים היו בשל חלוף הזמן.
"אירוע נקודתי"
"ראשית", נכתב בפסק הדין, "מדובר באירוע חריג בגינו הזמינה משטרה והגישה תלונה.
שנית, מדובר באירוע נקודתי וקצר והסתירות בעדויות המתלוננת לא יושבו. מעבר לכך גם הפער בין גרסתה לגרסת הבן לא יושבה, כך שהפערים שנותרו לא מאפשרים לבסס ממצא עובדתי מעבר לכל ספק סביר".
השופטת התייחסה בהחלטתה גם לעדות הבן ואמרה: "עדותו של הבן הייתה לא ברורה, לא ממוקדת, מתפתחת ומשתנה באופן שלא ניתן לבסס עליה ממצא עובדתי. עדות זו אינה מתיישבת עם עדות המתלוננת לגבי רצף האירועים מבחינת עיתוי התרחשותם, תוכן האיומים, אופן הכאתה עם החלה, ואי מסירת דברים לשוטר אף שנכח בבית בעת הגעת השוטרים. אין בידי לקבל את טענת המאשימה, כי ייתכן שהשוטר שגה ולא רשם את הדברים מפי הבן".
לדברי השופטת השוטר שלל אפשרות זו.
"לא סביר", נכתב בהחלטה, "ששוטר שמגיע לזירת אירוע ופוגש בעד לאירוע לא היה רושם את הדברים מפיו. מעיון בדוח הפעולה ניתן ללמוד שהמתלוננת לא מסרה לשוטר שהבן היה עד לדברים והבן לא סיפר לשוטר שהיה עד לאירוע, מכאן שלא ניתן לשלול את טענת ההגנה, כי רק במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה שמע הבן מאמו את הדברים, כך שהעיד על מה ששמע מאמו ולא על דברים מידיעתו האישית".
