שופט בית משפט השלום ברמלה, אייל כהן, גזר 22 חודשי מאסר על תושב לוד שהורשע בעבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש וכן איומים. המתלוננת מיוזמתה דיברה בשבחו של הנאשם שלטענתה הוא הציל אותה מחיי הרחוב ומסרה כי הוא אבא טוב והוא רצה להגן עליה ולשמור עליה בבית, אך לא ידע כי בכך הוא "חונק" אותה, משום ה"מסגרת" ה"סגורה" ממנה הוא בא.
הנאשם וזוגתו בני זוג הנשואים מזה שנתיים וחצי ולהם שני ילדים בני 4 ו-3 והתגוררו בדירה שבלוד.
בחודש אוגוסט האחרון, לאחר שהמתלוננת שבה מעבודתה לדירה, התגלע בין השניים וויכוח, לאור תלונת הנאשם כי המתלוננת לא ענתה לשיחת טלפון ממנו.
"רק אלוהים יודע לאן את הולכת"
הנאשם ירק בפני המתלוננת וגידף אותה באומרו: "זונה שרמוטה את אומרת שאת הולכת לעבודה יא זונה ורק אלוהים יודע לאן את הולכת".
בהמשך, בחדר השינה, היכה באגרופו בפניה וגופה, תוך שהמתלוננת מחרישה ומכסה את ראשה בשמיכה, על מנת שהילדים לא ישמעו את בכיה.
לאחר מספר דקות, כך לפי כתב האישום נגדו, החל הנאשם לחטט במכשיר הטלפון של המתלוננת.
בהמשך, שעה שהמתלוננת שכבה על רצפת הדירה, הוריד הנאשם את אחת מנעליו וניסה לדחפה לתוך פיה, תוך שהוא ממשיך לקללה ולגדפה.
לאחר שהמתלוננת נמלטה מן הנאשם למטבח וניסתה לפתוח חלון על מנת לקרוא לעזרה, רדף הנאשם אחריה, בעט בגבה והשכיבה על הרצפה. הנאשם נטל חפץ שטיבו אינו ידוע למאשימה והיכה אותה בגבה.
לבסוף פנה לישון בהותירו אותה על הרצפה.
למחרת, לאחר שובו של הנאשם לדירה, הפציר במתלוננת להכין לו קפה.
המתלוננת שבה והתחננה לנאשם כי ייקח אותה לקבלת טיפול רפואי.
בתגובה אמר לה: "את עדיין לא ראית כלום", השליך את הפלאפון שלה לארץ והוסיף: "את לא יודעת מי אני". בסמוך לכך, תפס בחולצתה ושרט אותה באזור החזה, תוך שהוא חוסם את פיה לבל תצעק. המתלוננת הצליחה להשתחרר מאחיזתו ונסה מן הדירה תוך שהנאשם דולק אחריה.
איים גם על השוטר
על פי האישום השני, כאשר הגיעו שוטרים ואחד מהם עצר את הנאשם, או אז איים עליו הנאשם באמרו: "אני אראה לך מי אני" בעת ששהה בתחנת המשטרה, ביקש מהשוטר לשוחח עם עורך דינו.
לאחר שהשוטר מסר לנאשם את מכשיר הפלאפון, התקשר הנאשם למתלוננת, ששהתה אותה עת בתחנה לשם מסירת תלונתה.
באותן נסיבות איים הנאשם על השוטר והמתלוננת, בפגיעה בה, באמרו לה: "תעבירי מסר לאמא שלך, לגבי הצעקות עלי ועל עומרי, אני אראה לה מה זה".
האישה המתלוננת ביקשה מבית המשפט לשחרר את בעלה והסבירה שהוא רק רצה להגן עליה ולשמור עליה בבית, אך השופט כהן לא קיבל זאת וציין כי אמנם, החבלות שנגרמו למתלוננת אינן מצויות ברף גבוה של חומרה, ועם זאת, האלימות שהופגנה כלפיה התאפיינה גם בהשפלתה באופן חוזר.
נעל בפה
"השימוש בנעל", ציין השופט, "שניסה לדחוף לפיה העצים את השפלת המתלוננת, משנה חומרה. בצד הפגיעה המשמעותית גם בכבוד המתלוננת, הפגין הנאשם תעוזה וחוסר מורא בהשמיעו איומים כלפי שוטר וכלפי המתלוננת, גם בתחנת המשטרה עצמה".
"האופן בו בוצעו העבירות", נכתב בגזר הדין, "מלמד כי הנאשם נהג במתלוננת באלימות מתמשכת תוך שהוא אינו חומל על גופה, כבודה, רגשותיה ורכושה. מכאן נלמדת מסוכנותו כלפיה. עבירותיו הנוספות, כמו גם עברו הפלילי, מלמדים כי אין מורא החוק עליו".
השופט כהן הוסיף: "גופו של אדם אינו הפקר. גופן של נשים, כבודן ורכושן, כמו גם הצורך להגן על אנשי מרות- כל אלה לא יהיו למרמס. בשים לב לכל האמור, מצאתי להשית על הנאשם עונש המצוי ברף גבוה שבמתחם, בד בבד עם מאסר מותנה. בשים לב לכל האמור לעיל, כמו גם לעמדת המתלוננת ומצבה הכלכלי של המשפחה, לא מצאתי להשית בנוסף קנס או פיצוי. רכיבי ענישה אלה חסרי תוחלת בנסיבות".
