שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, אליהו ביתן, קיבל הסדר טיעון וגזר 21 חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר לשני תושבי הדרום בגילאי 19 ו-20, שהורשעו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לאחר שדקרו צעיר בהלך פגישה שהיו אמורים בה ליישב סכסוך. השופט ביתן הורה גם לשני הנאשמים לפצות את הדקור ב-5,000 שקלים כל אחד.
עוד בפלילים:
בין הנאשמים לבין המתלונן ואחיו, קיימת היכרות. בחודש אוגוסט האחרון, אחיו של המתלונן קבע עם הנאשמים פגישה על מנת ליישב סכסוך שהיה ביניהם. למקום המפגש הגיעו המתלונן, אחיו וחבר של האח. הנאשמים הגיעו למקום כשבידיהם סכינים ובמקום התגלע ויכוח בין הצדדים, במהלכו אחד הנאשמים דקר את המתלונן בגבו, וחברו דקר את המתלונן בבטנו ודקר אותו שלוש דקירות ברגלו הימנית. בהמשך, המתלונן ואחיו נכנסו לרכב ונמלטו מהנאשמים, ואחר כך הזעיקו אמבולנס אשר פינה את המתלונן לבית החולים.
הסדר טיעון
בבית החולים אובחן למתלונן פצע דקירה בדופן בית החזה האחורי משמאל עם התפשטות ריאה וחזה אויר, שהצריך הכנסת נקז, ופצעי דקירה בירך ימין, שנסגרו בסיכות, והוא אושפז במחלקה לניתוחי חזה ולב.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הוסכם להמליץ לבית המשפט להטיל על כל אחד מהנאשמים 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן ולהפעיל את המאסר על תנאי בן 6 חודשים התלוי ועומד נגד אחד הנאשמים באופן שחצי מתקופת המאסר שיופעל תהיה במצטבר וחצי בחופף, ובסך הכל 21 חודשי מאסר בפועל.
הסנגור ציין את הקשיים הראייתיים שעמדו בפני התביעה להוכחת אשמת הנאשמים. הדגיש את גילם הצעיר וצוין שעד התביעה העיקרי מסר גרסאות הסותרות זו את זו, שסתרו גם ראיות אחרות, ובנוסף, המשטרה לא חקרה עדי ראיה אובייקטיביים.
"הלך רוח עברייני|
השופט ביתן ציין כי התנהלות הנאשמים המתוארת בכתב האישום, מלמדת על "הלך רוח עברייני, אלים ומסוכן". לדבריו, הנאשמים הגיעו למפגש מצוידים בסכינים ובמהלך הוויכוח בין הצדדים עשו שימוש בסכינים ודקרו באמצעותן את המתלונן.
"הסכנה הכרוכה בשימוש בסכין במהלך ריב אלים, ברורה מאליה", כתב השופט בגזר הדין. "במצבים כאלה, לא אחת, הפער בין פגיעה שטחית לפגיעה חמורה ואף למוות, הוא ענין של מזל ומקריות".
באשר להסדר הטיעון, אמר השופט כי "למרות נתוני החומרה המתוארים, באתי למסקנה כי יש לכבד את הסדר הטיעון. הסדר טיעון – באשר הוא – אינו רק שיקול אחד ככל יתר השיקולים העומדים בפני בית-המשפט הגוזר את העונש. הסדר טיעון, כשהוא לעצמו, הוא שיקול מרכזי בגזירת הדין הן מטעמים של אינטרס הציבור הן כדי למלא אחר ציפיות הנאשם המוותר בהודאתו על זכותו לניהול ההליך הפלילי עד תומו. האינטרס הציבורי במובנו הרחב מחייב את בתי-המשפט לעודד קיומם של הסדרי טיעון".
______________________________________________________
