בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע את אלכס ויז'ניצר, המנכ"ל לשעבר של חברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), ויז'ניצר הורשע על פי הודאתו בעבירה של בקשת שוחד. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וסנגוריו של ויז'ניצר הגיעו להסדר טיעון לפיו יגזרו על ויז'ניצר שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 850 אלף שקלים או מאסר נוסף אם לא ישולם את הקנס.
עוד בחדשות:
הנאשם הודה בבית המשפט, כי בעת ששימש מנכ"ל נתיבי ישראל והיה בעל השפעה על בחירת מנהלי הפרויקטים שפיקחו על עבודות בניה ותשתית מטעם נת"י (נתיבי ישראל), דרש מיואב סרנה – הבעלים של חברת ניהול הפרויקטים "אפשטיין ובניו בע"מ" – כי ישלם לו שוחד עבור עבודות שהועברו לחברתו מטעם נתיבי ישראל. בעת שנאשם שימש מנכ"ל נתיבי ישראל, הייתה 'אפשטיין' קשורה עם נתיבי ישראל בעשרות חוזים לניהול פרויקטים, בשווי של למעלה מ- 130 מיליון שקלים, והייתה למעשה חברת ניהול הפרויקטים המובילה.
דרש שוחד
על פי הודאתו, החל משנת 2005 ועד שנת 2009 הוא פנה במספר הזדמנויות ליואב סרנה ואמר לו כי הוא מצפה ממנו לתשלום עבור העבודות שאפשטיין מקבלת מנת"י, שכן, כדבריו, הוא וסרנה "שותפים" וסרנה "חייב לו". הנאשם הבהיר לסרנה כי אם לא יענה לדרישות השוחד שלו הוא יביא לפגיעה בחברת אפשטיין.
עוד הודה הנאשם כי בשנת 2010 הוא הזמין את סרנה לפגישה בבית קפה בה נכח אדי זלינגר המקורב לנאשם. בפגישה אמר הנאשם לסרנה כי זו העת להסדיר את "חובו" ודרש ממנו להעביר אליו את כספי השוחד באמצעות זלינגר, שלגביו אמר לסרנה: "אתה מכיר אותו, זה אח שלי. אתה תסגור איתו את כל מה שאתה חייב לי".
פרשה רחבת היקף
בהמשך לכך, ובשל חששו של סרנה כי הנאשם יביא לפגיעה ממשית בהכנסותיה של חברת אפשטיין, תאמו סרנה וזלינגר מנגנון להעברת 100 אלף שקלים לנאשם, וסרנה אף העביר שיק על סך זה לידיו של זלינגר. בסמוך לאחר מכן התחרט זלינגר והודיע לנאשם ולסרנה כי הוא מסרב לקחת חלק במהלך.
כתב האישום בו הודה ויז'ניצר הוא חלק מפרשת 618, אשר מכונה "פרשת נתיבי ישראל" – פרשת שחיתות רחבת היקף שנחקרה בעיקרה ע"י חוקרי יחידת יאל"כ של להב 433 ובה הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה שלושה עשר כתבי אישום שונים. הציר המרכזי של הפרשה סובב סביב עבירות שחיתות שבוצעו בחברה הממשלתית במשך כעשור, על ידי מנהלים ועובדים בה, וכן על ידי ספקים חיצוניים בהם מנהלי פרויקטים, קבלנים ונותני שירות אחרים.
