בכנס לשכת עורכי הדין באילת, במסגרת מושב בנושא "הזכות להפגין – אקטיביזם או אנרכיזם", אמר ניצב מני יצחקי, לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל כי בהפגנות "אי אפשר להגיע למצב של אפס תקלות" וכי מפגינים רבים מתמקדים בעימותים עם המשטרה ולא בהפגנה עצמה.
עוד מכנס הלשכה:
"הייתי בכמה וכמה הפגנות", אמר ניצב יצחקי, "ותמיד הפעלנו את כל האמצעים והיכולות על מנת שההפגנה תתקיים. כשהפגנה היא עם אמוציות אתה צריך להפעיל שיקול דעת, והמפקד במקום צריך לקבל החלטה איפה עובר הקו האדום. אי אפשר להגיע למצב של אפס טעויות ואפס תקלות. הטעות של הרבה קבוצות מפגינים הוא שהעניין שלמענו הם באו מאבד את המשמעות, כי הכל מתרכז בפייט בין המפגינים לבין המשטרה, כשהמשטרה לא צד לעניין".
ח”כ אמילי מואטי, ממפלגת העבודה אמרה כי "אם ההגדרה של אנרכיזם זו פריעת חוק והתעלמות ממערכות החוק אז יכול להיות שהאנרכיסטיים האמיתיים לא מסתובבים ברחובות אלא במשכן הכנסת. הציטוטים ששמעתי זו קריאה לאנרכיה. אני בת 41 ואני זוכרת ימים שאחרי פסיקת בג"ץ אנשים היו עוברים לדום. לפי הדברים שאני שומעת, אולי לא צריך את פסקת ההתגברות כי יש פה פסקות התגברות ניידת".
חשיבות התקשורת
פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו: "כשאדם עושה תפקיד מעין שיפוטי לא צריך להפגין מול הבית שלו, אלא מול צלח א-דין או מול בית המשפט. הזכות להפגין, לא ניתנה לכולם בצורה שווה. אני אוהב את המשפט כי הוא כלי נקי, אך הכללים אמורים להיות לכולם. כשהכללים הם לא לכולם יש בעיה, כשאתה עובר על ההיסטוריה ורואה מי קיבל את הזכות להפגין ומי לא אז אתה מבין את הבעיה הגדולה ואז אתה מבין שביהמ״ש לא היה מבצר מגן, אלא לאלה שדומים לו."
עו"ד איציק דסה, מייסד ארגון טבקה: "אם הזכות לשלמות הגוף נפגעת, אתה יוצא להפגין. אם הזכות שלך לכבוד נפגעת, אתה יוצא להפגין. לכן הזכות להפגין צריכה להיות אפקטיבית. לתקשורת יש תפקיד מאוד מכריע ומשמעותי. הפגנה אפקטיבית היא הפגנה שהתקשורת מגיעה ומסקרת. אם היא לא מגיעה, זה לא יגיע לציבור הרחב״.
